בעשור האחרון הועמדה מדינת ישראל בפני אחד המבחנים החמורים בתולדותיה: אינתיפאדת אל-אקצה. ארגוני טרור פלסטיניים סחפו את מדינת ישראל אל תוך מערבולת של דם ואש, שלעתים נראה היה כי אין מוצא ממנה. ישראל נאלצה לגייס את כל משאביה – הצבאיים, המדיניים, הכלכליים והמוסריים – על מנת לעמוד במבחן שבו, לראשונה מאז הוקמה המדינה, מצא עצמו צה"ל במלחמה ללא קו חזית ועורף.

מעל לכול ריחפה בחברה הישראלית, ובלב הממסד הביטחוני, עננה כבדה של ספקות וחששות באשר ליכולתו של צה"ל להכריע את ארגוני הטרור. כל זאת, כאשר ברקע רוחשת המחלוקת רבת השנים סביב 'צדקת הדרך'.

לצד המפקפקים, היו מי שהאמינו באפשרות של הכרעה צבאית. הללו חזרו והבטיחו כי אם ישראל תשכיל לגייס את כלל משאביה למערכה, היא תוכל לצאת מן המאבק נגד ארגוני הטרור כשידה על העליונה. תפיסתם התמצתה בסיסמה: 'תנו לצה"ל לנצח'.

עשור לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, הטרור הפלסטיני, לרבות תופעת המתאבדים, נמוג כמעט לחלוטין. צה"ל, המגלם בתוכו את מכלול היכולות של מדינת ישראל, ניצח.

פרופ' זכי שלום הנו חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא פרסם שורה של ספרים ועשרות מחקרים שדנו בהיבטים שונים של חקר מדיניות הביטחון של ישראל. פרופ' שלום זכה בפרס ראש הממשלה להנצחת זכרו של דוד בן גוריון.

ד"ר יועז הנדל, היסטוריון, חוקר במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן, בעל טור ב"ידיעות אחרונות". מגיש התוכנית "רצועת הביטחון" בגל"צ, ופרשן צבאי בעיתון "מקור ראשון". ד"ר הנדל עוסק בחקר מלחמות א-סימטריות, ופרסם עד היום מחקרים שונים בנושאי צבא ומודיעין.

שם הספר
מדיניות בצל מחלוקת
בין דימונה לוושינגטון
בן גוריון מדינת ישראל והעולם הערבי (ערב
דוד בן-גוריון - מדינת ישראל והעולם הערבי, 1949-956
בין דימונה לוושינגטון : המאבק על פיתוח האופציה הגר