"בפתח הבית יש מבואה. במבואה, ממש מולי, שידת עץ עתיקה עם מראה. רומנטית עד כדי גיחוך. על המראה תלוי פתק. מרובע, צהוב, מודבק בפיסת סלוטייפ פשוטה. חלום ומציאות, עבר והווה. אם לא אזדרז, הכישוף הזה יאסוף גם אותי. כמעט בבהלה אני תולשת את הפתק הקטן, נותנת מבט קצר בפני החיוורות המשתקפות מולי וקוראת:

היום, יום ראשון, היום של לוסי.
רח' רבקה 13 , קומה שנייה, דירה שמונה.
את צריכה להיות אצלה שעתיים בדיוק. היא כבר מחכה לך.
את לא צריכה להתקשר אלי. לא יהיו לך שאלות."

ליאת, סטודנטית לתקשורת, נענית למודעת דרושים מסתורית ויוצאת בעקבותיה לשמונה שבועות של מסע אישי מטלטל, ההופך את חייה על פיהם ומכריח אותה להישיר מבט אל לב הסערה הפנימית בה היא נתונה.
מי הם לוסי, אבן, פריסיליה, תילי ורועי? מה הקשר בין המשימות המשונות אליהן היא נשלחת? וכיצד כל זה קשור אליה ואל משפחתה?
בחיפוש אחר תשובות לשאלות אלו ורבות אחרות נעה ליאת בין סמטאות ירושלמיות, היסטוריה סודית, חתולי רחוב רעבים וקולות מן העבר המסרבים להרפות.

כשיירגעו הרוחות, ספר הביכורים של שירה סטופל, מצליח לשאוב את הקוראים אל עולמה הפנימי של ליאת ולחשוף את מטען הכאב המלווה אותה.

שירה סטופל, (22) ילידת פתח תקווה, שחקנית ובימאית, בוגרת המסלול ללימודי תיאטרון ויהדות במכללת אמונה. מייצגת את הגל המתעורר של כותבים ויוצרים צעירים דתיים.

שם הספר
ואדם אין