“מבחנה של אומה מתמצה בקיומה ובהפלגתה על גלי ההיסטוריה.
יש אומות שאלוהים חייך להם והעניק להם מכל טוב. יש אומות שלמזלן
הרע אלוהים העניק להן שכנות גדולות וחזקות מהן פי כמה וכמה, מתנה
שלאורך ימים התבררה כקללה.
עם ישראל לדוגמה, התיישב בחלקת ארץ המהווה גשר ממקום למקום .
קיום גיאו - אסטרטגי שלאורך ימים התברר כקללה.
ארצנו נכבשה פעם אחר פעם, על ידי מצרים, יוון, רומי, הערבים, התורכים וכן הלאה.
יוחנן כהן לקח שלוש דוגמאות היסטוריות לשלוש מדינות שמעמדן הביאו - אסטרטגי
העמיד אותם במצב של ריסוק מדיני .
פינלנד, שהתקיימה בעצמאות תוך שכנות עם האימפריה הסובייטית,ולמרות לחצים אדירים
בחרה לעמוד על נפשה ולהלחם על כבודה הלאומי. בין 1938- 1940 לחמו הפינים באופן מעורר
הערצה. הם הסבו לסובייטים מפלות משפילות, אבל לבסוף נפלו הפינים בפני העוצמה העצומה
של ברה״מ, וחתמו איתה על הסכם שבו ויתרו מול כל הדרישות הסובייטיות.
המדינה השניה היתה צ׳כוסלובקיה . היא הוקמה מהריסות האימפריה האוסטרו- הונגרית, בהסכמי השלום
שליוו את סוף מלחמת העולם הראשונה.
צ׳כוסלובקיה היתה מורכבת משני חלקים צ׳כיה- וסלובקיה , אבל חי בה מיעוט גדול של גרמנים בחבל הסודטים.
העונש של צ׳כוסלובקיה היתה גרמניה הנאצית, שבעזרת איומים וסחיטה הצליחו לפרק את המדינה הזאת שלא
היה בה האומץ לעמוד על נפשה ולהתנגד להיטלר. לכך ניתן להוסיף את בגידת המעצמות הגדולות- אנגליה וצרפת.
המדינה השלישית היתה פולין
בשום פנים ואופן לא ניתן לקטלג את הפולנים כעם קטן.
ב1939 לפני פרוץ המלחמה הפולנים מנו כ שלושים מיליון תושבים.
הם החזיקו בעוצמה צבאית די גדולה כמו גם בעוצמה כלכלית שכללה
תעשיה צבאית רחבה.
הבעיה של פולין היתה בעיה קלסית של גיאו- פוליטיקה . במזרח היא שכנה ליד ברה״מ
ובמערב שכנתה היתה גרמניה הנאצית.
לשתי המעצמות לא היה רצון כל שהוא להמשך קיומה המדיני של פולין וכך בהסכם חשאי בין גרמניה
לברית המועצות, הסכם ריבנטרוב - מולוטוב, אשר שם קץ לקיומה העצמאי של המדינה. ושוב בגלל הערכות שגויות,
ובגידת המעצמות, אבדה פולין העצמאית לתקופה של 70 שנה.
כהן מנסה ליצור אנליזה פוליטית- אשר תיצור קווים לניתוח עוצמה מדינית שתאפשר למדינות קטנות לישרוד לאורך זמן
מבלי ששכנותיהן הגדולות מהן תבלענה אותם.
ניתן להתווכח על אותם מרכיבי עוצמה שכן נוקב בשמם ומנתח את תפקידם. אבל אין ספק שספרו מעורר ויכוח ער בתחום
הנחשב לקלסיקה בתחום היחסים הבינלאומיים .
ספר מומלץ ביותר.
טוביה”

“הספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה.
הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם.

הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד.

הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה.

הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן.

מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה
שניצבת במבחן מיום הקמתה.”

“הספר סוקר שלוש משברים במהלך מלחמת העולם השנייה שבהן אומות קטנות נדרשו להיכנע ללא תנאי לגדולות מהן-
צ'כוסלובקיה-גרמניה (כניעה)
פינלנד- ברה"מ (לחימה ששכרה בצידה, פינלנד נשארה דמוקרטית לאחר מלחמת העולם השנייה, בניגוד לכל יתר שכנותיה של ברית המועצות)
פולין-גרמניה (לחימה)

ומגיע למסקנה- שאסור לאומות להתאבד עקב לחצים חיצוניים, אלא תמיד להתעקש על מה שחשוב להם (כמובן שעל ההנהגה האחראית- אם יש כזו, להגדיר היטב מהם האינטרסים החיוניים שעליהם נלחמים) שווה קריאה!!!”