“מרק ביוקנן, אם הבנתי נכון, הוא פיזיקאי במקצועו. ובספר זה הוא שולח את ידו בכתיבת ההתנהגות האנושית לדורותיה - לא פחות.
ובכן, זה נושא שבפירוקו לגורמים, בניסיון התחקות אחר התנהגויות המין האנושי - זוכה אצלו האדם הבודד להשוואה לאטומי החומר, ומכאן גם שמו של הספר. עד כאן הכל נשמע, כאילו, פשוט.
אולם, בשונה מהחומר שבבסיסו הוא מכיל אטומים, המוכרים והניתנים לצפייה - ומכאן גם להשפעתם על החומר המושלם (חומר יתפשט אם נחמם אותו...וכו'),"אטומי החברה" אינם מתנהגים בצורה זהה, והרבה פעמים קשה לצפות את התנהגותם - כאשר הם נתונים ללחץ המופעל עליהם. בין הדוגמאות שהוא מביא: המלחמה בין הסרבים לקרואטים, כאשר אנשים קמו על שכניהם וחבריהם הטובים ושחטו אותם ואת בני משפחתם...ועוד, תוך שהוא מנסה לשתף אותנו בשאלה מה גרם לכך.
קשה להתמקד בדוגמאות נוספות, הספר משופע בהן! כמו כן, הוא מנסה לחדור לכל תחומי החיים עם דוגמאות שיעניינו רבים מאיתנו, כמו למשל: כיצד מתנהג הפרט לעומת ארגון - שזוהי מילת המפתח בתנופת הפיתוח של חברה. מדוע מניות מסוימות עולות בבורסה, ואחרות מתרסקות. מדוע נוצרים פקקים בכבישים ללא סיבה נראית לעין (ידעתי שמישהו יתלהב...). מדוע מקום אחד (פאב, לדוגמה) הומה, והשני - שדי זהה לו, לא. מדוע (לפתע) מגיעים שני אוטובוסים יחד לתחנה, במקום שיבואו במרווח זמן. כאן תמצאו גם את "דילמת האסיר", כמו גם את "ההצעה האולטימטיבית" ו"הצעת הדיקטטור" המוכרות לכל מי שקרא מעט על "תורת המשחקים". תמצאו גם תשובות לשאלות כמו: האם בבואנו להחליט החלטות, מכל סוג שהוא, בבורסה למשל - רצוי ש"ניגרר" אחרי "המבינים", או לא.
לא תמיד מצאתי את עצמי שותף מלא לכל דעותיו (אנשים בעלי דעות שונות, שלא כמו אטומי החומר, זוכרים?), ואולם, אין לזלזל באוסף הדוגמאות המובאות, בניתוחן, ובניסיון להתאים אותן לנושאים רבים ושונים בחיינו.
גדולתו של הספר וייחודו הוא בפתיחת צוהר רחב מאוד למחשבה, כיצד אנו מתפקדים בחיי היום יום, כאשר נושאים רבים מקבלים, לפתע, פרספקטיבה ותאורה שונה מזו שהבנו (או שלא), עד כה.
לסיכום, הספר עמוס ומלא פרטים ואולם מאד קריא ודי מהנה. ואם "תרגישו חופשי" לא להסכים, פה ושם, לדעתו המלומדת - גם זה בסדר, ולא תיגרע במאומה הנאת הקריאה.”

“הספר מנסה להתחקות אחר החוקים השולטים בעולם האנושי, קרי, בכלכלה, חברה, עסקים, פוליטיקה וכו'. על-פי מחבר הספר, מארק ביוקנן, המומחים בתחומים השונים מחפשים בטבע האינדיבידואלי של האדם את התשובות להתנהגות של קבוצות אנושיות גדולות. ההנחה המקובלת עד היום אומרת שהתנהגות של ציבור גדול ונתון של אנשים היא מעין סכום כל ההתנהגויות האינדיבידואליות של כל אחד מהאנשים באותו ציבור. על-פי אותה הנחה, אם נמשיך להתעמק בהבנת טבע האדם, נגיע בסופו של דבר לתשובות נכונות בדבר התנהגותן של קבוצות אנושיות גדולות. אבל המציאות מוכיחה שהנחה זו מוליכה פעם אחר פעם למבוי סתום ואינה מצליחה לתת תשובות מספקות. במקום זאת, טוען המחבר, המפתח לפיתרון נעוץ בהנחה שמה שקובע התנהגות של ציבור אנשים גדול במצבים השונים הוא מכלול הקשרים, יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות בין האינדיבידואלים המרכיבים את הציבור. כאנלוגיה מייצגת לטענתו הוא מביא יהלומים. יהלומים עשויים מאטומי פחמן. אבל היהלום כה נוצץ לא בגלל שכל אטום המרכיב את היהלום הוא נוצץ בפני עצמו, אלא מה שמעניק ליהלום את הזוהר הוא הסידור המיוחד של אטומי הפחמן היוצרים את היהלום והקשרים המיוחדים ביניהם. שום חקירה של תכונות אטום הפחמן הבודד, ושום ידע על הפרוטונים, האלקטרונים והניוטרונים המרכיבים את האטום הבודד, אינם מסוגלים להסביר מדוע דווקא היהלום נוצץ והפחם העשוי מאותם האטומים אינו נוצץ. באותו אופן, שום חקירה ושום ידע לגבי האופי האינדיבידואלי של האדם היחיד לא יוכלו להסביר התנהגותן של קבוצות אנושיות גדולות ומבנים אנושיים. מכאן עובר המחבר לטענתו השניה והיא שניתן לדמות כל אדם בפני עצמו בתוך מסה של אנשים, לאטום חברתי. וכך, בדומה לחומר מסויים שתכונותיו והתנהגותו במצבים סביבתיים שונים נגזרות מהקשרים ומיחסי הגומלין בין האטומים שמרכיבים אותו ולא רק מתכונותיו של כל אטום בודד, כך גם כל מבנה אנושי מתנהג בהתאם להשפעות ההדדיות ויחסי הגומלין בין האטומים החברתיים (אנשים) המרכיבים אותו. המחבר מראה שבאמצעות שתי ההנחות הנ"ל, ותוך הסתייעות בהדמיות מחשב מתקדמות, ניתן להסביר די במדוייק ולעיתים אף לחזות באמצעות משוואות מתמטות פשוטות יחסית, היווצרותם ואופיים של קבוצות אנושיות ומבנים אנושיים. הוא נותן דוגמאות כיצד אירועים הקשורים בעולם האנושי שהתרחשו בעבר הקרוב והרחוק ושלא ניתן היה להסבירם תוך התבססות על ההנחות המקובלות, ניתנים להסבר אחיד ועקבי באמצעות ההנחות החדשות שהוא מציע.”

“ספר מבולבל ומבלבל ללא מיקוד.
אם הפרק הראשון עוד משך להבין מה המחבר רוצה, הרי הפרק השני קופץ לנושא אחר, והשלישי עושה עיבוב נוסף.
אולי יודעי ח"ן מבינים מה הכוונה.”