שירתה של נורית זרחי היא תופעה ייחודית מובהקת שאינה דומה לשום דבר בספרות הישראלית, ובכל זאת אינה תופעה מבודדת, כיוון שהיא משתלבת ברצף שירי הקיים בשירה העברית, זרם שניתן לכנותו מטפיזי-אורפאי.
על פי פואטיקה זו נתפסת השירה כאילו נבעה, לפחות בחלקה, מעולם על-אישי ועלום. בניגוש לשירה שנוטה בעיקרה לחדירה פסיכולוגית, לצלילה אל תוך העצמי, שירת זרחי חודרת להכיר את אזורי הגבול של העצמי ואת מה שמאחוריהם. היא מסמנת את קו הגבול שבין העצמי הקיים לאי-ההוויה, לחידלון, וחוקרת את המרחבים שמשני צדדיו של קו מפריד זה.
הספר עצמות ועננים כולל מבחר מקיף משיריה של נורית זרחי, שנכתבו במשך למעלה מארבעים שנה, ומזמין את הקורא לכניסה אינטימית לעולם שירי עשיר, מפתיע, ולפעמים אף מוזר.
זרחי היא משוררת חוקרת גבולות ופורצת גבולות, מחדשת בשימוש בלשון השירה, נעה בין חוכמת חיים שנונה וחריפה לבין ידיעת אי-החיים וחיפוש המבע השירי שיכול לייצג אותו.
הקורא שיתלווה אליה לאורך הספר יצטרף למסע רוחני נדיר ומרהיב.
דן מירון