“צריכים לדעת שני דברים כשבאים לקרוא ספר מקסים זה: מדובר בספר נוער והכתוב בו פשטני מאוד. אם לוקחים דברים אלה בחשבון, הקריאה מענגת מאוד.



פדט הקטנה היא נכדתה של פדט הזקנה, זו המרפאה בעזרתם של עשבי ריפוי ומשם באה פרנסתה. אמה של פדט הקטנה נטשה אותה ואת אחיה הקטן יותר, הפיסח, ושני האחים גדלים עם הזקנה, המפליאה בהם את מכותיה.



אבל הספר נפתח דווקא בסיפורם של התאומים לבית ברבו, בכפר מסוים בצרפת. הזמנים זמניו של נפוליאון. אז שלטה האמונה כי לרוב ימות אחד משני תאומים, כשתאום אחד תמיד חזק יותר מאחיו. אבל זה לא המקרה אצל התאומים הזהים לבית ברבו, כשסילבינֶה נולד הבכור ומיד לאחריו לנְדְרי. עד גיל ההתבגרות היו שני התאומים זהים לגמרי, כשרק אמם מבדילה ביניהם. האהבה ביניהם היתה רבה והכל עשו יחדיו מעבודה ועד בילוי. אלא שאז יעצו להורים לבית ברבו על הפרדה בין התאומים. כבר בגיל 14 נראה דווקא השני, לנדרי, כחזק בין התאומים, גופנית כנפשית. לנדרי נשלח לעבוד במשק השכן ושם עשה חיל, התרגל עד מהרה לעבודתו ולהיותו רחוק מאחיו. סילבינה קיבל את ההרחקה קשה, שקע במרה שחורה, התקשה להתעניין בדברים אחרים, פרט לריחוקו של האח. גם ביקוריו התכופים של האח לא תמיד שימחו אותו וכשהבין יום אחד שללנדרי חיים משלו, חברים חדשים ועבודה אהובה הוא בחר לברוח מביתו. כשלנדרי בא לבקר הוא נחרד לראות כי אי אפשר למצוא את אחיו בשום מקום.



לנדרי יצא לחפש את סילבינה, אבל בשום מקום לא ראו אותו. כשכבר נואש ממציאת אחיו פגש לפתע את פדט הקטנה, שנחשבה מכשפה העושה מעשים רעים. בשיחה שהתפתחה ביניהם מציעה פדט ללנדרי לספר לו על מיקום אחיו. הוא לא מאמין לטוהר כוונותיה ורוצה להתרחק. פדט לא מוותרת, מציעה לספר בתמורה למשהו מסוים וכשיש הסכמה מצד לנדרי היא מספרת, האח יוצא למקום עליו הצביעה פדט ואכן שם הוא מוצא את אחיו.



חודשים חולפים בטרם מתבקש לנדרי לשלם את מחיר מציאת אחיו. פדט מבקשת ממנו שבעה ריקודים בחגו של קדוש מסוים, החל בקרוב. הריקודים יבואו במקום הריקודים שהובטחו למדלון, אהובתו כביכול של לנדרי. לנדרי הוא בחור בעל גאווה והוא עומד לקיים את הבטחתו במחיר כבד. הוא שם עצמו ללעג בפני חבריו, המתפלאים מדוע בחר לרקוד עם פדט הכעורה, המלוכלכת, הלבושה בעוני רב, הדחויה.



מכאן עומד להתפתח סיפור שהוא מיצוי של תאור התנהגות אנושית על כל גוניה השונים: קנאה, שנאה, אהבה, חולשה,סקרנות, צרות עין. פדט הקטנה נכנסת שוב ושוב לחיי לנדרי, גם יוצאת לזמן מה, קנאתו החולנית של סילבינה לאחיו נפתרת בדרך מסויימת ומטמורפוזה עוברת על הפרט והכלל. הפרט – פדט הקטנה, הכלל – היישוב בו גרים התאומים והתאומים ומשפחתם.



סיפור מענג ביותר, הנמנע מכל כחל ושרק, מצייר רגעים אנושיים בצבעים עזים ומראה שהדברים הם לרוב לא כפי שהם מצטיירים.”

“הספר מתאר את המאבק: מאבק על אהבה, מאבק בדעה קדומה, מאבק בקנאה. הסיפור מתמקד בזוג תאומים שנולדו למשפחת איכרים עמידה בצרפת של באמצע מאה ה- 19. בסיפור התאומים משתלבת דמות של ילדה מוזרה שונה ודחויה בשל כך, המנסה לזכות בתשומת לב בדרכה השונה.
בכתיבה קולחת ואנושית מעבירה הסופרת את הוואי משפחת האיכרים, יחסי אהבה, קינאה ואומץ לב.
מי שאוהב את הרומאנים של ז'ורז' סאנד מובטח שיאהב את הספר הזה, מי שלא מתחבר לכתיבתה עשוי לחשוב כי הדמות הראשית נטולת פגמים ומושלמת מדי, אבל הסגנון והיופי של הכתיבה מכפרים לדעתי על כל הפגמים. אני אישית הזלתי דמעה בחלק מהקטעים, אבל זו לא חוכמה, ז'ורז' סאנד היא הסופרת האהובה עלי מאז ילדותי.”