“פרופ' עירד יבנה הוא דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. הדבר האחרון שמצפים מפרופסור למדעי המחשב (ועוד מהטכניון) זה להיות סטיריקן. עירד יבנה בדיוק כזה. במשך שנים הוא הופיע במסיבות פורים של הפקולטה, כל פעם עם מגילה שנוגעת לתחום אחר של החיים באקדמיה, התלאות של הסטודנטים, הקשיים להתקדם וכו'. לפני כשנה הוא הוציא את המגילות כאוסף בספרו אתנכתא. קומית. שאויר אף הוא בידי פרופ' ממדעי המחשב - פרופ' פרדי ברוקשטיין המוכשר. חלקו השני של הספר הן שיחות חופשיות של דמויות מהתנ"ך כפי שהיו לדעת הסופר נשמעים עכשיו.
אני מודה מקרב לב לבלו בלו שבביקורת שלה ל"פרוייקט רוזי" הפנתה תשומת לב לסרטון שלו שהועלה ליו טיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=xplrCEgJg9U
(ויש עוד כמה סרטונים עם מגילות נוספות). כל מי שכף רגלו דרכה בטכניון, והאמת היא שגם בכל מוסד אקדמי אחר, לא יכול שלא לצחוק, או לפחות לחייך.

אז לכבודו של פרופ' יבנה הנכבד וברוח מגילותיו (אך עם הרבה פחות כשרון), כתבתי מגילת הצדעה:-)

מגילת הצדעה לעירד יבנה
על צלע הר שבכרמל שוכן מוסד נפלא,
בו מבלים מיטב בנינו שעות בספרייה.
ובמוסד הזה דרים יחדיו, באושר רב
פרופסורים – חוקרים דגולים, פשוט ללא רבב.
חוקרים שם מח, לוויינים, זרימת הדם ללב,
אך הבניין הכי יפה הוא של מדעי מחשב.
ובבניין המפואר עובד חוקר נאה,
שהישגיו הם בוודאי מעבר למצופה.
ושמו הוא ייחודי מאוד, כן שמו עירד יבנה.
חוקר סריגים, שיטות חישוב, תיקון רמת אפור,
אך שמו נישא למרחקים בשל חוש ההומור.

אכן היה חוקר ראוי, עם מוניטין מרשים,
אך התפרסם מהופעות במסיבות פורים.
בכישרון משחק מדהים הקריא את המגילות,
צחק על דיקנים וועדות המכינות.
הוא התלוצץ על התורמים, גיחך על נשיאים,
עלב בהנדסת חשמל, הגיע לשיאים.

בשל היות איש אשכולות - כוכב אותו בניין,
הפך בתום תריסר שנים לפרופ' מן המניין.
"הידד!" שמח הנ"ל בקול, "הגעתי לנחלה!
ניתן לשים ראש על שולחן ללא כל בהלה!
ניתן לנסוע לכנסים, לחקור גשרים בפראג,
לנסוע לבקר מכר במכללה של האג!
אין צורך בפרסום יותר, למה יש לי סטודנט?
אפשר לחקור את השפעת ריבה על דטרגנט!"
והשמחה הייתה גדולה, מושלמת וזכה,
אך לאחר כבוד, בלחש, נקרא לוועדה.
הפרופ'ים סביב שולחן עגול כולם כבר ישובים,
ומגשי בורקסים אט-אט הם מתרוקנים.
"אתה, הפרופ' הנערץ, נבחרת פה אחד,
להיות דיקן המחלקה בזה המעמד!"

היו שלום גשרים של פראג, להתראות מחקר.
ברוך הבא משלחות שנור, hello תורם יקר.
הרי ניירת, וועדות, פגישות ותקציבים
ומהיכן יהיה לו כח למסיבות פורים?

מוסר השכל של הסיפור
או ראו זאת כמשל:
ללא ספק, האלוהים למד הנדסת חשמל”