מהפכת אוקטובר בשנת 1917 ביקשה להחריב מן היסוד את האימפריה הרוסית מוכת הניצול והעוני, ולכונן תחתיה אוטופיה קומוניסטית של שוויון, אחווה ושגשוג מודרני.
שלושים ושש שנים אחר כך, עם מותו של סטלין בשנת 1953, עשרות מיליוני קורבנות כבר נרצחו בשמה של אותה מהפכה, אימפריה חדשה השתרעה על מרחבי ענק והאוטופיה הנכספת עדיין לא נראתה באופק.

ידיעות על רצחנותו של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות התחילו להגיע אל המערב כבר בשנות ההמישים של המאה ה־ 20 ואולי אף לפני כן.
עם היוודע ממדי הזוועה, חברי המפלגות הקומוניסטיות במערב ואוהדיהן הוכו בתדהמה ובזעזוע עמוק.
אי־האמון האינסטינקטיבי פינה בהדרגה את מקומו, ככל שהתבססו השמועות, להתפכחות כאובה.
הדרך לגיהינום מחנות הגולג הייתה רצופה כוונות טובות.