נה אחמטובה (1966-1899) היא מבחירי השירה המודרניסטית הרוסית. אחמטובה פרצה בסערה אל עולם השירה בראשית העשור השני של המאה בקולה הנשי הצלול, ותוך עשר שנים, מ-1912 עד 1922, פרסמה ששה ספרי שירה שזכו לפופולריות רבה, והפכו את שיריה למודל משפיע של שירה נשית הן ברוסית והן בעברית (רחל, אלישבע, לאה גולדברג). עם התבססות המשטר הסוביטי נבצר כמעט מאחמטובה להמשיך לפרסם את שיריה. רק מקץ עשרים שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, איפשרו לה השלטונות לפרסם כרך משיריה (1943), ושוב חלפו חמש-עשרה שנים עד שזכתה לריהאביליטציה ולאפשרות לכנס מבחר מקיף משיריה (1958). מקצת משיריה תורגמו לעברית בידי רחל, שלונסקי ולאה גולדברג (שירת רוסיה, 1942), ומאוחר יותר על-ידי הרב וריקמן. מבחר מקיף משיריה, בתרגומו של עזרא זוסמן, ראה אור לפני שלושים שנה (דביר, 1970). מבחר השירים בספר הנוכחי הוא חדש לחלוטין (אין הוא כולל שירים שראו אור בתרגומו של זוסמן), והוא מאפשר לציבור הקוראים מפגש מחודש ורענן עם שירת אחמטובה. שלמה אבן-שושן הוא מתרגם וותיק מרוסית ומיידיש. בין תרגומיו הידועים - ``אנשי פנפילוב``, ``באבי יאר`` ו``האדונים מבית גולובייב``, ומבחרי השירים של סימונוב, יבטושנקו, ווזנסנסקי ומרקיש.