``כרמן`` - כרמן היא צוענייה, גנבת, מפתה, פרוצה, קרבן. הנערה שחורת השיער שפילסה את דרכה אל המיתולוגיה המודרנית - היא סמל החירות, ותעדיף למות ללא מאבק, מאשר לוותר על דרכיה המופקרות. הצורך החיוני בחירות עובר כחוט השני לאורך הנובלה, למרות שכרמן מכירה בכבלי האהבה. בנובלה זו יצר מרירמה תערובת מעניינת של מציאות ודמיון. ``הונוס מאיל`` - בנובלה זו יוצר מרימה תחושה של אימה ושל מבוכה, וזו יוצרת את אחדות הדרמה. אין כל סתירה בין מרכיבי הדרמה: בין הנפלא למציאות, בין האגדה המסורתית לאישיותו של המחבר. הכול מתמזג ויוצר דרמה מסתורית ושוקקת חיים. ``הכד האטרוסקי`` - לראשונה בוחן מרימה משבר רגשי. זהו מחקר של ``סבל מוסרי`` - ולמעשה, זהו ניתוח של המוסר - ניסיון לחדור לעמקי הנפש, ולא תיאור מאורע שבמרכזו עומדת פעולה כלשהי. הסיפור בוחן את העצבנות והפחזות של הדור הטרום-נפוליאוני, שביקש לעורר את התלהבות הקרב האבודה באמצעות הדו-קרב. * פרוספר מרימה נולד בפריס בשנת 1803. לאחר סיום לימודי משפטים, פתח בקריירה ספרותית. ביצירותיו, תופסים מקום נכבד התשוקה והאלימות, וסגנונו משקף את הערצתו לחברו, סטנדאל. שניהם נציגי האידיאלים של המאה ה18- - אירוניה, איפוק ושיוויון נפש. כסטנדאל, אף מרימה הוא וירטואוז המשפט הקצר והנקודה. במאה ה19- נמצא את אחרוני המספרים הקלאסיים - ביניהם פו, סטיבנסון ומרימה, אך קולם עדיין מהלך קסמים על הקורא המתוחכם של המאה ה20-.