פרוספר מרימה

פרוספר מרימה

סופר

פרוספר מרימה (בצרפתית: Prosper Mérimée;‏ 28 בספטמבר 1803 - 23 בספטמבר 1870) היה סופר צרפתי.

ספריו בתרגום לעברית:

כרמן; תורגם על ידי א. חרמוני עבור הוצאת שוקן ומהדורה נוספת הופיעה בשנת 1966 בספרית תרמיל. (Carmen)
קולומבה; תורגם על ידי שאול גורדון והופיע בשנת 1964 בספרית תרמיל. (Colomba)
שלֹשה ספורים: (מתיאו פלקונה, טמנגו, שחוק הטריק-טרק); עברית: ח' אברבאיה, תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ב. ("Mateo Falcone",‏ "Tamango",‏ "La Partie de trictrac")
ונוס מאיל; תרגם ראובן מירן, הוצאת נהר ספרים, 2009.
המשגה הכפול; תרגם מצרפתית מיכה פרנקל, הוצאת נהר ספרים, 2009.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (34):
זלי תקרא בהמשך, הייתי רוצה... מתישהו..., ספרים שאני רוצה לקרוא, השאלה, los latinos, מעולים, פרוזה מתורגמת למכירה , ספרים שקראתי, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ספרי פרוזה ושירה שרוצה לקרוא, נו, רשימה, קראתי, אירופאית, לקרוא לקרוא לקרוא, קראתי 2017, רשימה, קְרִיאַת יַם סוּף, לקריאה עתידית, קראתי 4 כוכבים, עוד ...
1.
"כרמן" - כרמן היא צוענייה, גנבת, מפתה, פרוצה, קרבן. הנערה שחורת השיער שפילסה את דרכה אל המיתולוגיה המודרנית - היא סמל החירות, ותעדיף למות ללא מאבק, מאשר לוותר על דרכיה המופקרות. הצורך החיוני בחירות עובר כחוט השני לאורך הנובלה, למרות שכרמן מכירה בכבלי האהבה. בנובלה זו יצר מרירמה תערובת מעניינת של מציאות ודמיון. "הונוס מאיל" - בנובלה זו יוצר מרימה תחושה של אימה ושל מבוכה, וזו יוצרת את אחדות הדרמה. אין כל סתירה בין מרכיבי הדרמה: בין הנפלא למציאות, בין האגדה המסורתית לאישיותו של המחבר. הכול מתמזג ויוצר דרמה מסתורית ושוקקת חיים. "הכד האטרוסקי" - לראשונה בוחן מרימה משבר רגשי. זהו מחקר של "סבל מוסרי" - ולמעשה, זהו ניתוח של המוסר - ניסיון לחדור לעמקי הנפש, ולא תיאור מאורע שבמרכזו עומדת פעולה כלשהי. הסיפור בוחן את העצבנות והפחזות של הדור הטרום - נפוליאוני, שביקש לעורר את התלהבות הקרב האבודה באמצעות הדו - קרב. * פרוספר מרימה נולד בפריס בשנת 1803. לאחר סיום לימודי משפטים, פתח בקריירה ספרותית. ביצירותיו, תופסים מקום נכבד התשוקה והאלימות, וסגנונו משקף את הערצתו לחברו, סטנדאל. שניהם נציגי האידיאלים של המאה ה18 - - אירוניה, איפוק ושיוויון נפש. כסטנדאל, אף מרימה הוא וירטואוז המשפט הקצר והנקודה. במאה ה19 - נמצא את אחרוני המספרים הקלאסיים - ביניהם פו, סטיבנסון ומרימה, אך קולם עדיין מהלך קסמים על הקורא המתוחכם של המאה ה20 - ....

2.
3.
4.
``כרמן`` - כרמן היא צוענייה, גנבת, מפתה, פרוצה, קרבן. הנערה שחורת השיער שפילסה את דרכה אל המיתולוגיה המודרנית - היא סמל החירות, ותעדיף למות ללא מאבק, מאשר לוותר על דרכיה המופקרות. הצורך החיוני בחירות עובר כחוט השני לאורך הנובלה, למרות שכרמן מכירה בכבלי האהבה. בנובלה זו יצר מרירמה תערובת מעניינת של מציאות ודמיון. ``הונוס מאיל`` - בנובלה זו יוצר מרימה תחושה של אימה ושל מבוכה, וזו יוצרת את אחדות הדרמה. אין כל סתירה בין מרכיבי הדרמה: בין הנפלא למציאות, בין האגדה המסורתית לאישיותו של המחבר. הכול מתמזג ויוצר דרמה מסתורית ושוקקת חיים. ``הכד האטרוסקי`` - לראשונה בוחן מרימה משבר רגשי. זהו מחקר של ``סבל מוסרי`` - ולמעשה, זהו ניתוח של המוסר - ניסיון לחדור לעמקי הנפש, ולא תיאור מאורע שבמרכזו עומדת פעולה כלשהי. הסיפור בוחן את העצבנות והפחזות של הדור הטרום-נפוליאוני, שביקש לעורר את התלהבות הקרב האבודה באמצעות הדו-קרב. * פרוספר מרימה נולד בפריס בשנת 1803. לאחר סיום לימודי משפטים, פתח בקריירה ספרותית. ביצירותיו, תופסים מקום נכבד התשוקה והאלימות, וסגנונו משקף את הערצתו לחברו, סטנדאל. שניהם נציגי האידיאלים של המאה ה18- - אירוניה, איפוק ושיוויון נפש. כסטנדאל, אף מרימה הוא וירטואוז המשפט הקצר והנקודה. במאה ה19- נמצא את אחרוני המספרים הקלאסיים - ביניהם פו, סטיבנסון ומרימה, אך קולם עדיין מהלך קסמים על הקורא המתוחכם של המאה ה20-....

5.
ביולי 1834 יצא מרימה לדרום צרפת, למסעו הראשון כמפקח. על גדות נהר הרון גילה פסל משונה של ונוס, אלת האהבה הרומית; ובהמשך הגיע לעיירה איל, הסמוכה לגבול הספרדי. במסע אחר, לחבל ברטאן, נגלה למרימה פסל ונוס נוסף, מוזר אף יותר מן הראשון. כל הרשמים הללו נמזגו בנובלה "ונוס מאיל" (1837). המספר הוא בן דמותו של הסופר: מפקח על המונומנטים ההיסטוריים, המבקר בעיירה איל. מארחו הוא האדון דה פראוראד, ארכיאולוג חובב שגילה באדמתו פסל מסתורי של ונוס. בעת הוצאתו מן האדמה והעמדתו על כנו, נפל הפסל וריסק את רגלו של אחד הפועלים. כתוצאה מכך החלו תושבי איל לייחס לאותה ונוס משונה כוחות על-טבעיים מסוכנים. המספר, נציג הממסד הפאריזאי, הוא אדם נאור מכדי להאמין ברעיונות מסוג זה. עם זאת הוא מודה שעיניו המבהיקות של הפסל "יצרו מעין אשליה שהזכירה את המציאות, את החיים", ואין הוא יכול להימנע מתחושת מבוכה לנוכח אותו מבט מהפנט. הוא משתאה בעיקר אל הניגוד בין יופיה המושלם של הדמות לבין ארשת פניה האכזרית... מרימה נוגע, כמו רבים מן היוצרים האירופים בני זמנו, בקשר שבין יופי פיסי לכיעור מוסרי. בעוד שבהגות האירופית הקדם-מודרנית נהוג היה לראות את האמת, הטוב והיופי כמקשה אחת, החל במאה ה-19 התמסמס השילוש הזה. יצירות רבות מאותה תקופה קושרות את היופי דווקא ברוע ובשקר. לפי תפיסה מודרנית זו, לא זו בלבד שהיופי עשוי לעלות בקנה אחד עם הרוע, הוא אף עשוי לנבוע ממנו. ואמנם, המספר בנובלה זו תוהה "אם אין לייחס את יתרון יופיו של הפסל במידה רבה להבעתו החייתית". (אמוץ גלעדי, הארץ)...

6.
עלילה קורסיקנית אודות אהבה ונקמת דם קולומבה המקוננת היפה והפראית משוכנעת שידו של ראש העיר, ג'ודיציה באריצ'יני ברצח אביה, ובערמה נשית היא דורשת מאורסו אחיה, לויטננט צרפתי בדימוס, שימלא את חובתו-לנקום את מות אביו. ...

7.
נובלה זו, פנינה ספרותית רוויית הומור אירוני, נחשבת ליצירתו המעניינת ביותר של מרימה, הסופר האֶניגמטי, חובב המסתורין והפרדוקסים, מגדולי סופריה של צרפת בכל הזמנים. הסיפור קושר זה לזה את ז'ולי ודארסי: היא אישה נשואה הסולדת מבעלה, הוא דיפלומט צעיר ומחזר נלהב שהיא דחתה בעבר, השב עתה לפריז משירות במזרח....

8.

הספר ה-38 במספר בסדרת קלאסי צרפתי קצר, הוא ספרו של מחברה הענק של הנובלה הבלתי נשכחת ״כרמן״, שיצא בסדרת קלאסיכיס בעם עובד ב-97׳. ז׳ולי היא א... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
טוב, אז אני בכלל קוראת ספר אחר לגמרי עכשיו, ארוך ומעניין, והתחשק לי לקחת הפסקה קצרה – מה שמעולם לא זכור לי שעשיתי. לקחתי לידיי את כרמן, שעל ס... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
ונוס מאיל / פרוספר מרימה הוצאת נהר ספרים מצרפתית: ראובן מירן אחרית דבר: משה רון 80 עמ'. פרוספר מרימה (1803-1870) נולד בפריז, היה ידידו של הסופ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ