"שעון חול" הוא סיפור חיים שנפתוליהם נחשפים פיסות-פיסות דרך תיאורים, מונולוגים, חקירות ומכתב אחד – חייו של איש כבן חמישים, שהוא ספק אינטלקטואל מבריק ספק משוגע, לשעבר עובד בעבודות כפייה, לשעבר מיושביו של בית-מחסה לחולי-רוח. האיש יהודי, והשנה 1942. הספר, שהוא כמין חיפוש אובססיבי אחר עקבותיהם של חיים שנהרסו, ובמקצת גם של עולם שלם שחרב, בנוי מארבע חטיבות צורניות, באופן שהשתלשלות הדברים נמסרת לקורא במקוטע ובארבע דרכים שונות, שכל אחת מהן מציעה ראייה אחרת של אותה המציאות עצמה. מעט-מעט מתגלה כך במלוא מורכבותה הוויתה רבת-הפנים והמיוסרת של נפש רגישה ורדופת חרדות, שמצאה עצמה, עם עוד רבים אחרים, לכודה בצבת ההולכת ומתהדקת של הטרור הנאצי המשתלט על מרכז אירופה. הסיפור הוא סיפורו של אביו של דנילו קיש, שנספה באושוויץ ב-1944.