“"נאני, לגרייר יש היום ראיון ב'סנט דייויד'. ואחרי זה אני חייבת לרוץ לפגישה אצל מעצב הפרחים".
"נאני, אני אגיע עם המכונית בסביבות שלוש כדי לקחת את גרייר לצייר הפורטרטים".
פתקים שמשאירה גברת איקס (שמה בספר) לנאן.
טוב ויפה, אלא מה? גרייר הוא ילד בן ארבע.
נאן ('נאני'- אומנת, מילולית) צריכה את העבודה כדי להתפרנס כסטודנטית תפרנית השואפת להגיש את התזה שלה ולסיים את לימודיה. היא סבלנית, טובה למדי עם ילדים ומוכנה למאמץ אבל לא יודעת לאיזה עולם תיקלע.
עולמם של ניו יורקים עשירים מאד. עולם בו נשות חברה מוציאות אלפי דולר במסע קניות בזבזני מתוך בולמוס, ומאות על טיפוח ציפורניים. בתים העולים מיליונים רבים וסכו"ם בשווי עשרות אלפים. בתי הספר הכי יוקרתיים לילדיהם. עולם מתוקתק שבו הכל חייב להיות מושלם. הפרחים, הכלים, הארוחות בחיק המשפחה ובסעודות ואירועים אליהם הם מוזמנים ללא הפסקה. הסנוביזם והנובורישיות בהתגלמותם.
אבל כהורים, איך לומר, לא משהו. לבני הזוג איקס אין זמן פנוי רב לטיפול בבנם בדומה לרבים ממעגל המקורבים להם בין שלל עיסוקיהם המתוכננים בקפידה לפי ימים ושעות. לשם כך יש אומנות העובדות קשה בתפקיד שוחק ושכרן עלוב למדי. תכופות מוטלות עליהן שליחויות ומטלות שאינן קשורות כלל בטיפול בבנם או בתם של מעסיקיהן.
נאן מתקרבת לגרייר שתחילה מוציא אותה מדעתה ועם הזמן נקשר אליה. היא מגלה בדרך הקשה את האמת. ילדי תפנוקים, הורים חסרי יכולת וניצול עובדים. תיקלע לסיטואציות שיעמידו במבחן את סבלנותה וכוח הסבל שלה.
חלקים נרחבים בספר אינם מעניינים על גבול המשעמם. היכן היו, מה עשו, שליחויות, ארוחות, ברבקיו וארועים בפירוט יתר. חופשה בה תתוודע נאן לאמו של מר איקס, התגלמות הסנוביזם האליטיסטי. המסר עובר, הדרך פתלתלה וארוכה מדי.”

“אני היא סטודנטית ניו-יורקית בת עשרים ואחת שמתפרנסת, ובכן, בתור נאני. כלומר אומנת. אני חייבת להודות שהבחירה בשם מוזרה ומבלבלת. פגישה מקרית יוצרת שידוך בין נאני ובין גראייר בן הארבע. הדרך שבה נאני התקבלה לעבודה וחוסר השקיפות כלפי האומנת הקודמת שנאני החליפה, היו אמורים לרמוז לה איך יגיע סיום ההעסקה שלה עצמה, אבל היא בחרה לעצום עיניים ולהרוויח כסף כל עוד אפשר. הוריו של גרייר, המכונים בעוד בחירה שמית מוזרה מר וגברת איקס, הם אנשים-עשירים-מפונקים. נאני עסוקה רוב הזמן בלתאר איך העושר של הוריו של גרייר הופך אותם להיות מפונקים, אטומים, חסרי קשב וסבלנות לילד שלהם ומנצלי עובדים. גברת איקס אכן נוטה לסנג'ר את נאני למטלות ומשימות שאינן רלוונטיות לההעסקה שלה כאומנת, מעבידה אותה מעבר למסגרת הזמן והתפקידים שנקבעו. ממש השטן לובשת פראדה, רק עם ילד ובהרבה פחות שיק. אבל האמת היא שאנשים מנצלים שאינם מכבדי גבולות יש בכל מקום. ואנשים שלא יודעים להעמיד את הגבולות של עצמם ומפתחים מרירות במקום אסרטיביות גם הם לא חסרים.

מה חסר כאן? קצת הומור חביב, כולל הומור עצמי. קצת תיאור רגעים של שמחה והנאה עם הילד, מילה אחת שאומרת שהיא אוהבת את הילד, תיאור מורכבות של דמויות. כל מה שחסר משאיר ספר בינוני מינוס ולא יותר.”

“אני מניחה שבטח כבר שמעתם על הספר או לפחות על הסרט, כי כתבתי ביקורת על הסרט בבלוג, ואכן הסרט מבוסס על הספר הרב מכר שיצא בשנת ''2003'' לפני שהסרט יצא לאקרנים. מצאתי אותו בספריה החלטתי לקרוא את הספר בשנית(אחרי שקראתי אותו כבר פעם אחת) הסיפור מגולל את סיפורה של נאני, סטודנטית לתואר שני מחפשת עבודה בכדי לחסוך כסף ללימודים ולעבודה אחרת משכילה יותר, היא מוצאת את עצמה כשמרטפית בבית משפחה עשירה בשם ''אקס'', בספר היא למעשה באמת מחפשת עבודה בתחום הזה כי היא סטודנטית ל''חינוך מיוחד וילדים'' לעומת הסרט שמציג אותה שכלל לא היה לה ניסיון בטיפול בילדים וזה פשוט פוגש אותה ברחובות ניו-יורק בסנטרל פארק, כמו מרי פופינס. מסתבכת עם הבעלים ומנהלת רומן עם השכן החתיך הקומה מלמעלה.במהלך שבת אחת ארוכה אכן קראתי את הספר עד סופו, נהנתי מאוד אבל ברור השעדפתי את הסרט על המרקע מאשר הספר, שהיה מעט עמוס בפרטים, לעומת הסרט שהיה מדויק יותר, ספר לא רע בכלל אפילו משעשע, אבל אין מנוס מלראות את הסרט על המרקע”

“איזה ספר חמוד.. משעשע ביותר.. אני נהניית לקרוא אותו שוב ושוב בסופי שבוע משעממים.
מחממי אוזניים!”