“הרהורים בעקבות קריאה בספרו של אורי ש.כהן "על מקומו בשלום" פיוטי מאוד.עדין ורך כאדוות גלים. "אני מבקש ממנו לספר לי על הילדות.הילדות,הוא צוחק,מי זוכר.אחר-כך הוא זוכר את החדר שבו גדל.החדר עם השירותים מעבר לרחוב,המרצפות המצוירות והקרירות בקיץ.הייתי לומד בחצר,הוא אומר.אני זוכר שעכברושים רצו שם,ואיך ביום שבת,כשהיו באים הדודים,כולם היו ישנים על שטיחים ומזרנים והיה צפוף." איך לא שאלתי את אבא”

“הרהורים בעקבות קריאה בספרו של אורי ש.כהן "על מקומו בשלום" פיוטי מאוד.עדין ורך כאדוות גלים. "אני מבקש ממנו לספר לי על הילדות.הילדות,הוא צוחק,מי זוכר.אחר-כך הוא זוכר את החדר שבו גדל.החדר עם השירותים מעבר לרחוב,המרצפות המצוירות והקרירות בקיץ.הייתי לומד בחצר,הוא אומר.אני זוכר שעכברושים רצו שם,ואיך ביום שבת,כשהיו באים הדודים,כולם היו ישנים על שטיחים ומזרנים והיה צפוף." איך לא שאלתי את אבא”