בספר עשר שנים; אהבת דינה לדוד, מובאת חלופת המכתבים בין המשורר דוד שמעוני, משורר שכבר עשה לעצמו שם, איש העולם הגדול, לבין חברתו דינה פפירמייסטר, נערה צעירה שיצאה לראשונה בחייה מגבולות ארצה כדי ללמוד, אחר-כך רעייתו.
החלופה, שנערכה בעשור השני למאה הקודמת, היא תיאור חי של חיי היצירה של המשורר החשוב ושל קשריו עם יוצרים אחרים, כפי שהוא מתבטא במכתביו לאישה הצעירה והמסורה שנשבתה בקסמו.
מהמכתבים עולים הבחור והבחורה הצעירים שהיו אז, באותם השנים; אהבתם והיסוסיהם, הכעסים והפיוסים, פרידות מתוכננות ופרידות שנכפו עליהם.
תיאור חיי היומיום, ההתלבטויות המשותפות, העולם התרבותי שאבד והערות הביניים על היוצרים שעמם בא שמעוני בדברים.
מכל אלה עולה פן בלתי ידוע של המשורר. עם כל אלה עולים גם כמה ממאורעות תקופתם הסוערת – יישוב הארץ, מלחמת-העולם הראשונה, המהפכה ברוסיה – מהם שעמדו בדרכם עד כדי ניתוק גמור שארך שנים, ומהם שקירבו אותם זה לזה עד שנישאו.
בנם, שמואל שמעוני, עורך הספר, השכיל לחקור את הרקע למכתבים, הביא מובאות וציטוטים ממחקרי ספרות על הגיבורים ודמויות המשנה, ומעל לכול שמר על איזון עדין בין ה'חומר' והפרשנות.
העובדה כי המכתבים הובאו ונערכו על ידי בנם של המכותבים מלווה את הקריאה לכל אורכה; למרות היסוסו לנבור בחייהם הפרטיים, ולמרות הקושי המשוער בגילוי המאוחר של המכתבים, שומר שמעוני הבן על ריחוק ומצליח לשלב בו בעדינות גם את רגשותיו.