"מהגרים" הוא הרומן הראשון של המבקר וחוקר הספרות גרשון שקד. הוא מעלה בו בעיקר את הוויתה של שכבה שלא זכתה עד כה לביטוי הולם בספרות העברית - זאת של עולי שנות השלושים המאוחרות וראשית שנות הארבעים, שהביאה עמה לא רק את ה"יקים" המשכילים, אלא גם שכבות של פשוטי עם ומעמדות ביניים ממרכז אירופה. עלייה זו נשארה, לפחות בחלקה, גלותית בהווייתה ובלשונה, ורק בניה סללו את דרכם, במאמץ, בהווייה הצברית ותפסו מקומם כשווים בין שווים בעיצובה של המציאות המשתנה. הרומן מלווה את נעוריהם, התבגרותם וגלגולי חייהם של שניים מבני דור זה בקרב חברתם, שעם כל גינוני הארצישראליות שלה היתה אף היא, לפחות בחלקה, חבורה של בני עולים, כרובו המכריע של הישוב באותה תקופה. עלילתו נעה ממחצית שנות הארבעים למאה הקודמת (עם כמה גיחות לאחור) עד מות ההורים בסוף שנות השבעים, וחושפת אגב כך חלק נכבד מהלכי הרוח בישוב בארץ ותמורותיו, וכן את יחסם המורכב של חניכי הארץ לארצות מוצאם ולחיים מחוץ לישראל.

שם הספר
הסיפורת העברית [כרך ד'] - בחבלי הזמן
אין מקום אחר
אמנות הסיפור של עגנון
הסיפורת העברית [כרך ה'] - בהרבה אשנבים בכניסות צדדיות
הסיפורת העברית [כרך א'] - בגולה