“נולדתי בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, ישראל של אז הייתה מדינה סמי- קומוניסטית
מבלי להכיר בעובדה הזאת, אבל כל תחומי החיים אז היו מסודרים כמו הועדה המסדרת של ההסתדרות. שניקראה אגב, הסתדרות הפועלים בארץ ישראל, וכבר אז ( שנות החמישים) היתה זקנה בת שמונים.
חיי הישראלים היו מסודרים ומתוכננים כמו ברוסיה רק שבארץ המעמד הבינוני התקיים ולא חשש למצוא את עצמו יום אחד בסיביר או באיזה שהוא גולאג בנגב או בכל מקום שכוח אל.
ההקדמה הזאת באה במקום ההקדמה לביקורת לספרו של אדם סמית׳.
אדם סמית׳ פרסם את ספרו המפורסם בשנה שמהווה סמל לעצמאות ולחופש 1776 , השנה שבה הכריזו מדינות אמריקה הצפונית על עצמאותן ובמקביל פרסמו את ההכרזת העצמאות שמהווה עד היום סמל לחופש ולמצב האידאלי של האדם החי בעולם שבו החופש להחליט הוא לא דבר ברור מעליו.
משנתו של סמית׳ יכולה להחשב היום כמצב האידאלי שאליו המדינה צריכה לשאוף, ולא סתם הוא מתואר כאבי הקפיטליזם המודרני.
אדם סמית׳ היה הראשון שקישר בין עבודה- כסף- וחופש הפרט. הוא הניח את היסודות לכלכלה - מיקרו ומאקרו, מודרנית כאשר הוא שם דגש על ה״יד הנעלמה״ אותו כוח מסתורי שקיים בכלכלה ומכוון את התהליכים ואת חוקי השוק , אשר בעזרתה מגיע השוק לשיווי משקל , שהו המצב האידאלי לכלכלה בריאה וללא התערבות ממשלתית .

סמית׳, התנגד לחלוקה שיוויונית של הרכוש וההכנסה ומבחינתו זאת היא מטרה אבודה מראש שאיננה ברת השגה .
סמית שראה בעיניו את ראשית פעולתו של מארקס, בשנות ה40 של המאה ה 19, ואת הסכנה שבהקמת משק כלכלי מתוכנן באמצעות צווים , במקום משק חופשי שבו כוחות השוק לבדם הם שקובעים את ההתנהלות הכלכלית, ואשר רק היא מאפשרת את קיומו של משק מאוזן בתנאי שוק ליברלי, כאשר בו נפגש רצון הצרכן עם רצון היצרן ורמת המחירים נקבעת בהתאם לכוחות אלה.
( בימינו קוראים לזה נקודת המפגש של הביקוש וההצע, שהם קובעים את רמת המחיר מבלי שגורם חיצוני מתערב ומשנה את התנאים),
הספר הזה משמש כאורים והתומים של הכלכלה המדינית הקלאסית, וצעד יוצא מן הכלל שנעשה בתחום הכלכלי במאה ה-18, שראתה התפוצצות של רעיונות אנושיים ליברליים שהיוו הקדמה למהפכה שלמה בצורת החיים שעמדה להשתנות לעולמים בעקבות המהפכה הצרפתית המהוללת.
ספרו של סמית׳ מהווה עד היום בסיס לכלכלה המודרנית, אשר הוא הניח את הייסוד התאורטי שמימנו התפתחה הכלכלה המדינית על בסיס מדעי רציונלי, אשר אותו ניתן לכמת ולחשב ובאמצעות כלים מתמטיים ניתן לאבחן את מחלותיה ולחפש תרופות לחולייה.
הספר שנכתב כאמור בסוף המאה ה-18 תורגם על ידי יריב עיטם ושמשון ענבל כאשר חיים ברקאי כתב את המבוא המצויין ואת ההשלמה לספר עושר העמים, בספרו אדם סמית׳ באספקלריה של ימינו.
מומלץ לאוהבי ההיסטוריה, הכלכלה, ולכל הקוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנושאים אלה.

טוביה.”