בהפלגה מיתולוגית והיסטורית עשירה שהוא עורך בעקבות אודיסאוס, בוחן עירד מלכין את דרכי הראייה של העולם הים - תיכוני הקדום בימי מסעות התגליות, המסחר וההתיישבות של היוונים. נתיבי מסעותיהם של גיבורי המלחמה היוונים, ואודיסאוס בראשם, התוו מעין מפה מושגית של העולם, שאינה משמשת למציאת הדרך, אלא מעניקה לדרך זו משמעות, כאדוות המתפשטות באגם, נגעו המיתוסים של גיבורי השיבה מטרויה ב"ברברים" למיניהם, אטרוסקים ורומאים, שאימצוא את מיתוס השיבה מטרויה כבסיס לזהותם הקולקטיבית ויצרו דפוס של זהות אתנית ים -תיכונית שהשפיע עד לימי הביניים. הספר דוחה את המודל הדו - קוטבי של "יוונים בני - תרבות לעומת כל היתר", לטובת תחום משותף, היברידי, של מפגשים אתניים, תרבותיים וקולוניאליים. את הגירסאות השונות של שיבות אודיסאוס ממלחמת טרויה השליכו היוונים על הארצות שאליהן נקלעו, ולאורם פירשו נופים, שושלות - מלכים וזהויות אתניות. מיתוסים אלה שימשו להם אמצעי תיוך וגישור תרבותי ואתני במגעיהם לתפיסתם - הם את עצמם. ייצוגים מיתיים או "דימויים" אינם רק תוצרים; בכוחם גם לעצב, גם הלשפיע על הכוחות שהולידו אותם וגם לשנותם.