ספרם של דן כספי ויחיאל לימור, מציע לצרכן התקשורת בישראל מצפן להתמצאות בנבכיה הסבוכים והמרתקים של העיתונות הכתובה והמשודרת בישראל. לאחר תיאור מקורותיו ההיסטוריים והיבטיו המוסדיים של ענף התקשורת, בחונים המחברים בקפדנות את מאבקה המתמיד של העיתונות, הכתובה והמשודרת, על עיצוב דיוקנה העצמי ועל גיבוש מיקומה בחברה הישראלית.
בספר שתי חטיבות מוגדרות, האחת משרטטת את דיוקנו של מוסד התקשורת ואת מאפייניו והשנייה בוחנת את יחסי הגומלין בין מוסד זה למוסדות מדינה וחברה אחרים. אגב תיאור מעמיק וממצה של גורמי התקשורת טורחים המחברים לעמוד על ייחודו של הדגם הישראלי. בחינה זו נעזרת, לצורך העמקת הדיון והירידה לפרטיו, בהשוואות תיאורטיות ומעשיות עם דגמי תקשורת אחרים בעולם המערבי.
בהיקפו, בזווית הבחינה שמציבים המחברים בספרם, המתווכים הוא ניסיון חלוצי ומאיר עיניים בחקר יסודותיו ומאפייניו של אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה והחברה בישראל.
הערות: בשיתוף "מכון לוי אשכול" האוניברסיטה העברית