סיגְרי סַנדבֶּרג, סופרת ועיתונאית נורווגית, מחליטה להתמודד עם הפחד הכי גדול שלה – החושך. היא לוקחת על עצמה אתגר ומבלה 5 ימים בבקתת הרים מבודדת בקוטב הצפוני, בתקופה החשוכה בשנה, שבה השמש לא מופיעה כלל בשמיים. בימים האלה היא מנסה לברר אם החושך הפך למשאב מוגבל, ואיך הדחף האנושי לגרש אותו מונע מאיתנו לראות את שביל החלב. היא מונה את יתרונותיו של החושך, חוקרת את סכנות זיהום האור ואת השפעות האור והחושך על נפש האדם.
במקביל היא "מתכתבת" עם הציירת האוסטרית כריסטיאנה ריטר, שהעבירה שנה שלמה בבקתת ציידים בצפון סוולברד, התמודדה בגבורה יוצאת דופן עם תנאי הקוטב הקיצוניים וכתבה יומן שכולו שיר הלל לחוג הארקטי.