“ימי בורמה“ הוא רומן המתאר חבורה של אנשי פקידות אנגלים שחיו בעיר קִיאּוקְטָאדָה שבצפון בורמה בין שתי מלחמות העולם, כחלק מהשלטון הקולוניאלי האנגלי בתקופה זו. הספר מתאר את חייהם שם, ומספק הצצה לזמנים אחרים, זמנים שבהם הפוליטיקלי-קורקט של ימינו לא היה קיים כמעט. בהומור סרקסטי ובהבנה עמוקה לנבכי נשמותיהם של הגיבורים, אורוול מצליף ביקורת נוקבת על האימפריאליזם, על הגזענות, על השחיתות ועל הערכים החברתיים – הן של החברה האנגלית והן של החברה הבורמזית.

אורוול עצמו שירת בצעירותו כשוטר אנגלי בבורמה, והתמונה שהוא מספק לקורא על נופיה של הארץ הזאת ועל מנהגי תושביה חיה ורוטטת. דמותו של הגיבור הראשי ברומן מבוססת, ככל הנראה, על דמותו של הסופר, והקורא אינו יכול להימנע מלהזדהות איתו ולכאוב את כאבו.

אורוול השתמש בספר במונחים בורמזיים והודיים (עד 1937 בורמה הייתה חלק בלתי נפרד מהראג’ – הממשל הבריטי בהודו) שקרוב לוודאי אינם מוכרים לקורא העברי. בצמוד להופעתו הראשונה של כל מונח כזה, צירפתי הערת הסבר, אך מכיוון שמונחים מסוימים מופיעים בספר יותר מפעם אחת, ומכיוון שהנחתי שהקורא לא בהכרח יזכור את ההסבר שצירפתי להופעתם הראשונה (אף אני לא תמיד זכרתי את ההסברים שצירפתי), הכנתי בסוף הספר לקסיקון למונחים אלה, והקורא מוזמן להיעזר בו (המתרגמת).

ג'ורג' אורוול

אריק בליר, שנודע בכינויו הספרותי ג'ורג' אורוול (George Orwell), נולד בהודו ב- 1903 וידע עוני ונדודים. תחילה היה קומוניסט ואחר-כך פנה לסוציאליזם. כתב מסות ומאמרי ביקורת בשבועון האנגלי "ניו סטייטסמן" והשתתף במלחמת האזרחים בספרד. מספריו של ג'ורג' אורוול: "בפאריס ובלונדון" (1933); "מסות ביקורת... המשך לקרוא

שם הספר
שאו את נס האספידיסטרה
מדוע אני כותב
חוות החיות - כריכה רכה
1984 - ספריה לעם #154
דפוק וזרוק בפאריס ולונדון