“עד כמה היה האימפריאליזם הבריטי אכזר וברוטלי? אחד המקומות שבהם ניתן היה לראות זאת היה בשיסוי של העמים הכבושים אחד בשני. והסיפור הזה ממחיש את הציניות והחוצפה הבריטית. ילדים-נערים מניגריה מושלכים למלחמה ביפנים בבורמה... לא המלחמה שלהם, לא האיזור שלהם, לא האויב שלהם. אבל הבריטים מצאו בשר תותחים שניתן להטיל למערכה. הסיפור הזה הוא ריאלי וכואב, אבל חייבים לספר אותו”

“ספר המתאר את השתתפותה של בריגדת חיילים אפריקאים שלחמו בבורמה עבור בריטניה במלחמת העולם השנייה.
ספר סאטירי עם מעט הומור שחור על התרבות האפריקאית, אני לא נוטה להשוות ספרים לסרטים אבל הרגשתי כאן מעין אפוקליפסה עכשיו\פול מטאל ג'אקט רק מעט יותר קליל.”

“ספר חביב. מי שמתעניין בקולוניאליזם, אפריקה ומה שבתווך יקבל מהספר נקודת מבט מרתקת על החיילים האפריקאים ששירתו בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה.”

“הנער מבורמה / ביי בנדלה

הוצאת כינרת זמורה ביתן
מאנגלית גרשון גירון
שנת הוצאה 2009
189 עמודים

בדרך כלל אינני מרבה לקרוא סיפורי קרבות, בעיקר מפאת השעמום. ובכל זאת, השבחים על הנער מבורמה (Burma Boy) כפי שהופיעו על גב העטיפה והביקורות הטובות באינטרנט שכנעו אותתי לקרוא אותו. הספק התחיל כבר כשראיתי את העטיפה – בין הגרועות שראיתי. שלא תבינו לא נכון, לספר נוער היא עטיפה מעולה, אבל הספר הזה אינו ספר לקוראים צעירים כלל וכלל, והעטיפה שלו אינו צריכה להיראות כזו. בסטימצקי ובחנויות ספרים אחרות, מוכר אחד מבולבל בטח הציב אותו לתצוגה במחלקת הספרים לילדים ונוער (שהופכת לשוקקת חיים יותר ויותר בזמן האחרון).

"חורף 1944. מחלמת העולם השנייה נכנסת אל השלב המכריע בתולדותיה. רק לפני כמה חודשים היה עלי בננה שוליה של נפח מניף שוט בעיירה כפרית; עכשיו הוא מאחורי קווי האויב, טוראי בבריגדת הרעם. הוא בן ארבע- עשרה.
תחת פיקודו של הסמל המצולק והכריזמטי, דמיסה, הצטוותה היחידה לחדור אל הג´ונגל הבוגדני השורץ צלפים יפנים וגשמי זעף שהופכים את פני השטח למלכודת מוות ובוץ טובעני.
אנושי, מטלטל, חומל, מצחיק וקודר בה בעת, הנער מבורמה הוא הנובלה הראשונה המתארת את חוויותיהם של חיילים אפריקנים שחורים במלחמת העולם השנייה, שהרגו ונהרגו בשירות היסטוריה לא להם. זהו סיפור על הטירוף, ההקרבה וההומור השחור של שדה קרב אכזרי ביותר, וזהו גם סיפורו המרגש של נער המנסה להאריך ימים עד היותו לגבר."

באתי עם הבטחה לספר מלחמה מטלטל, שמציג צד חדש שלא זכה לתשומת לב הראויה. לצד הסיפור המרגש הזה, צריך היה לבוא סיפור התבגרות של נער שמשתוקק ללכת למלחמה. לא מצאתי אחד כזה פה, למרות שממש ניסיתי.

הספר מתחיל בפרולוג חסר טעם, שנועד לתת קצת רקע על המלחמה באופן רשמי ולמשוך עוד קצת עמודים באופן האמיתי. משם העלילה ממשיכה בפרקים קצרים לספר על עלילות המלחמה.

כשהסיפור מתחיל מצאתי את עצמי הולך לאיבוד בפרטים; קשה להיכנס לספר. למען האמת, גם בסופו נשאר שם אחד לפחות שלא הבנתי לאיזו דמות הוא שייך. הדמויות מתחלפות, אבל רובן של נערים אפרו אמריקאים במלחמת העולם השנייה.

היה לי מאוד קשה להתחבר לדמות של בננה (כן, בננה). הנער (לא אגלה בן כמה הוא, הפתעה גדולה בעמוד 39. אל תציצו) רוצה לצאת מלחמה ולהרוג קצת ג'פנים למרות שהוא יודע שמלחמה זה עניין מסוכן. אבל על התכונה הזו מכפרות תכונות אופי שובות כמו דברנות יתר ו"סיפורי סבתא" מהעבר הקצר שלו.

העלילה קצת לא ממוקדת. בחלקים הראשונים קשה להתחבר, בחלקים השניים העלילה הולכת לי לאיבוד בין כל ההפצצות, הפצועים וההרוגים וכמובן בין הצמחייה העבותה שבג'ונגל (שדרך אגב, לא זכתה למספיק תיאורי נוף). ערמות של פואנטה לא תמצאו פה; זהו סיפור מלחמה, מנסה לומר לנו בנדלה, וזה מה שקורה שם. בלב חמוץ אומר שקצת קשה להאמין לכך, אם בגלל הדרך שבה הוא מוצג בספר, אם בגלל שהאירועים אכן מזוויעים, בהחלט לא מיועדים ללוחמים שהם בני נוער (או לקוראים שהם בני נוער).

לסיום : ספר מלחמה. אוהבים? לכו לקרוא. לא אוהבים? זה לא הספר המתאים להתחיל לאהוב איתו ספרי מלחמה.

"'אל תירו גבוה,' אמר דמיסה. הדברים שאמר היו ידועים לזה מכבר, חודשים עברו עליהם בשינונם ובתרגולם. אולם למעט זולולו, כולם היו ילדים ככל שהדבר נגע לדמיסה. התזכורת לא תזיק להם." (עמוד 100)

(על הסופר, מתוך גב הספר:)
ביי בנדלה הוא סופר, מחזאי ובמאי עטור פרסים. הוא נולד בניגריה בשנת 1967 לאב שהיה מוותיקי מערכת בורמה. בשנת 2006 הכתיר אותו "אינדיפנדנט" כאחד מחמישים האמנים הגדולים של אפריקה. הוא מתגורר בלונדון.

דור

2.10

תודה רבה למועדון קריאה
http://www.read4free.co.il/home.asp

ולסטימצקי
http://www.read4free.co.il/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%A7%D7%99.asp”