סינגפור 2003. סו‭ ‬בת‭ ‬השש–עשרה, ‬נערה‭ ‬גמלונית‭ ‬ודחויה,‭ ‬חיה‭ ‬עם‭ ‬אימהּ‭ ‬אמיסה,‭ ‬יפהפייה‭ ‬עוצרת‭ ‬נשימה. ‬לפני‭ ‬שנים‭ ‬זכתה‭ ‬אמיסה‭ ‬לרגעי‭ ‬תהילה‭ ‬כאשר‭ ‬כיכבה‭ ‬בטרילוגיית‭ ‬סרטי‭ ‬האֵימה‭ ‬‮'‬פּוֹנטי‮'‬,‭ ‬אולם‭ ‬עתה‭ ‬היא‭ ‬לא‭ ‬יותר‭ ‬מהצל‭ ‬של‭ ‬עצמה. ‬כאשר‭ ‬סו‭ ‬פוגשת‭ ‬בבית–הספר‭ ‬את‭ ‬סירסי‭ ‬העשירה‭ ‬וחדת‭ ‬הלשון, ‬החיבור‭ ‬ביניהן‭ ‬מיידי.‭ ‬סירסי‭ ‬מוקסמת‭ ‬מהבית‭ ‬המוזנח‭ ‬של‭ ‬סו,‭ ‬מהסיאנסים‭ ‬שעורכת‭ ‬דודתה,‭ ‬ובעיקר‭ ‬מאמיסה‭ ‬הקרה‭ ‬והמרוחקת. ‬מנגד‭,‬ סו‭ ‬מוצאת‭ ‬בסירסי‭ ‬מפלט‭ ‬מבדידותה, ‬רגע‭ ‬לפני‭ ‬שהכול‭ ‬עומד‭ ‬להשתנות‭.‬סינגפור 2020. סירסי‭ ‬בת‭ ‬השלושים‭ ‬ושלוש‭ ‬מנסה‭ ‬להתאושש‭ ‬מגירושיה,‭ ‬כאשר‭ ‬משרד‭ ‬יחסי‭ ‬הציבור‭ ‬שבו‭ ‬היא‭ ‬עובדת‭ ‬מקבל‭ ‬פרויקט‭ ‬מיוחד:‭ ‬גרסה‭ ‬מחודשת‭ ‬לסרט‭ ‬הנשכח‭ ‬'פונטי'. ‬העבודה‭ ‬החדשה‭ ‬מטלטלת‭ ‬את‭ ‬סירסי‭ ‬ומחזירה‭ ‬אותה‭ ‬באחת‭ ‬אל‭ ‬העבר,‭ ‬אל‭ ‬הקשר‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬סו‭ ‬שנגמר‭ ‬מזמן‭ ‬אך‭ ‬עדיין‭ ‬מעיק‭ ‬על‭ ‬מצפונה,‭ ‬ואל‭ ‬דמותה‭ ‬הבלתי‭ ‬מפוענחת‭ ‬של‭ ‬אמיסה,‭ ‬שאולי‭ ‬ממרחק‭ ‬השנים‭ ‬תצליח‭ ‬סוף‭ ‬סוף‭ ‬להבין.‭ ‬ביכולת‭ ‬תיאור‭ ‬נהדרת‭ ‬ובחום‭ ‬אנושי,‭ ‬פורשת‭ ‬שרלין‭ ‬טאו‭ ‬את‭ ‬סיפורן‭ ‬של‭ ‬שלוש‭ ‬הנשים‭ ‬משלוש‭ ‬נקודות‭ ‬מבט‭ ‬שונות, ‬ועל‭ ‬רקע‭ ‬סינגפור‭ ‬הססגונית‭ ‬והמיוזעת‭ ‬אורגת‭ ‬אותן‭ ‬לכדי‭ ‬יצירה‭ ‬אחת‭ ‬חזקה‭ ‬ומשכנעת:‭ ‬על‭ ‬חברות‭ ‬וזיכרון, ‬ועל‭ ‬הדברים‭ ‬שאנו‭ ‬עושים‭ ‬בצעירותנו‭ ‬וממשיכים‭ ‬לרדוף‭ ‬אותנו‭ ‬שנים‭ ‬רבות.‬ ‭***‬ ‮"‬יוצא‭ ‬דופן‭...‬ הדמויות‭ ‬קורנות‭ ‬בחיוּת‭ ‬ובהומור‭.‬‮"‬‭ ‬איאן‭ ‬מקיואן