בינואר 1998, במהלך סופת גשם וברקים בהרי האטלס שבמרוקו, רחוק מביתי שבגליל, בבקתת אבן שארובתה העלתה עשן, התוודעתי לראשונה לשיריו של רומי. השירים הקסומים האלה מלווים אותי מאז בכל העולם.
אני קורא בהם, ובו זמנית מתרגם אותם לעברית במשך מסעותיי. חבריי מנגנים, מבשלים ומטפלים בילדיהם, ואני קורא מהם לבדואים בסיני, ליוגים בהודו, לשבט שלי בגליל, לנהג מונית בתל־אביב, לנוודים, לחוזרים בשאלה ובתשובה ולאלה שסתם חזרו כרגע הביתה. כל אחד ואחד חווה משהו משירתו של משורר הלב, כי רומי נוגע בנו, נוגע באחד שבלבנו – לב העולם.
אם תקשיבו היטב ותשקוט נפשכם, תוכלו לשמוע בין שורותיו של רומי את מנגינת לבכם – מוזיקה שמיימית, כזו שבאה וחטפה אותי ושבתה את גופי ואת נפשי. וגם אם איבדנו את הדרך, כיחידים או כאנושות כולה, לא איבדנו את המנגינה, התפילה המקודשת, והיא אחד מסימני הדרך חזרה לגן, להרמוניה.
בתפילה נוצר קשר ישיר לבורא העולם שבכול. כזו היא שירתו של רומי, תפילת הבודד לבודד, קשר ישיר לאל שבנו שעוטף אותנו ברחמו.

גיל רון שמע

שם הספר
הבט! זאת אהבה - שירי האהבה של רומי
שיר אחד
ריקוד האהבה לאלוהים - נתיבים מיסטיים #
הדיוואן - מהדורה חדשה - מאוסף שירי שמשי טבריז