ביקורות ספרים על הספר כל החיים לפניו [מחודש]
|
את הספר הזה קראתי במלחמת איראן (הראשונה?) במנות קטנות בשעות הלילה המאוחרות בממ"ד, בהמתנה לאזעקה הבאה, או לאחריה, כשכולם סביבי נמו את שנתם הטרופה. שמעתי על הספר כבר לפני שנים, אך לא היה לי מושג במה הוא עוסק, ומה תוכנו. ידעתי שגמרו עליו את ההלל, אז אמרתי לעצמי: קצת אסקפיזם לא יזיק. אלא שהעולם שאליו שלח אותי אמיל אז'אר (שמו הספרותי של רומן גארי, כידוע) היה רחוק מאסקפיזם – הוא היה מזעזע, מטלטל, ואפילו מפלצתי במובנים מסויימים. אסקפיזם, לא מצאתי, אבל חווית קריאת קשוחה, בהחלט.
אני מניח שרובכם מכירים את סיפור המסגרת. מומו, מוחמד, הוא ילד ערבי, גדל בבית של גברת רוזה... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
האמת את הספר הזה מצטערת שלא קראתי בגיל ההתבגרות, הזמנתי אותו בעקבות עבודתי בתיכון החדש בת''א לתלמידי כיתה י' הוא נחשב לספר שנמצא בתוכנית הלימודים שלהם.
כל התלמידים למעשה קראו אותו בעקבות לימודי רוח שלהם, שמעתי את תחילת הספר בתחילת השנה, הייתי סקרנית.
גם העטיפה מאוד משכה את עיני, בעיקר אחת ההערות של התלמידים.
היה תלמיד אחד שאמר לי:''רגע אם הדמות ערביה אך הוא עם עיניים כחולות?'' באמת בגרסה החדשה הילד עם עיניים כחולות( בכריכה החדשה של הספר)
הסיפור מגולל את סיפורו של מוחמד (מומו) כביכול בן 10, והסיפור מסופר בגוף ראשון מדבר, בעיניו של מומו, הוא ערבי שנולד לזו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מן הסתם בעמדת מיעוט, אבל לא התחברתי.
לא לסיפור, לא לכתיבה, ולא לגיבור הראשי הדעתן.
מומו (מוחמד) ילד בגיל 10 הוא המספר הראשי בספר.
ילד צעיר שנאלץ להתבגר טרם זמנו בגלל שנולד במציאות חיים קשה ואכזרית.
גברת רוזה, ניצולת שואה יהודיה בת 65 מטפלת במומו ובעוד ילדים תמורת תשלום שיספק את מחייתה.
למומו נודע בגיל שש שמשלמים בשבילו והוא נשבר -
"חשבתי שגברת רוזה אוהבת אותי חינם ושאנחנו חשובים זה לזה.
בכיתי כל הלילה, וזו הייתה האכזבה הראשונה בחיי".
מומו לומד עד מהרה את סדר העדיפויות בחייו, והדבר הראשון זה לדעת לרוץ מהר,
כי בלי זה אי אפשר להסתדר בחיים.
גברת רוז... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור חייו של מומו (מוחמד) ילד ערבי בן 14. את מומו הביא אביו בגיל 4 לרוזה שתטפל בו מכיוון שהאם מתה והאב הוכנס לטיפול פסיכיאטרי. רוזה היא זקנה יהודיה, ניצולת שואה וזונה בעברה שכיום יש לה מעון בביתה לטיפול בילדים שהוריהם זנחו אותם או שלא מעוניינים לגדל אותם בעצמם, מדובר בעיקר בילדים של זונות.
רוזה מקבלת מהורי הילדים תשלום עבור טיפולה, אבל בשלב מסויים תמיד התשלום מפסיק להגיע ולרוזה אין לב להשליך את הילדים לרחוב. היא ממשיכה לטפל בהם על חשבונה. לרוזה לב טוב ומומו מאוד אוהב אותה. הסיפור מתרחש בעיקר בחודשי חייה האחרונים של רוזה הזקנה ועוקב כיצד מומו מתמודד ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנים האחרונות חזרתי לקרוא כמה וכמה ספרים אשר כבר קראתי בעבר הרחוק ואותם זכרתי לטובה. תמיד מעניין אותי לראות מה השתנה במהלך הזמן והאם גם הפעם אחרי לא מעט שנים, אתרשם מהם באותו אופן.
את כל החיים לפניו קראתי לראשונה לפני כמה עשרות שנים עת הייתי בגיל צבא. זכור לי כי אהבתי מאוד את הספר, אך נראה לי עתה, נהניתי ממנו אפילו יותר. כל הנושאים בהם דן הספר, נותרו רלוונטים כשהיו והרי אין לה ליצירה מכל סוג שהוא, מבחן חשוב יותר בו עליה לעמוד מאשר מבחן הזמן.
גיבורי העלילה הם חלכאי ונדכאי החברה בפריס של סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת. עיר האורות כ-10 או 15 ש... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש עשרות סקירות על הספר הזה בגירסה אחרת של התרגום העברי שלו, אבל זו הגירסה והכריכה של הספר שאני קראתי, ולכן אני מכניסה את הסקירה לכאן. מי שמעוניין לקרוא עוד חוות דעת, שיידע ללכת לחפש במקום נוסף, כי יש הרבה.
מומו, הוא מוחמד, הוא ילד בן עשר שגר תמורת תשלום בהסדר לא חוקי של אומנה אצל זונה יהודיה מזדקנת. מומו לא יודע מי ההורים שלו, אלא רק שהוא מוסלמי, כי זה מה שנאמר לאם האומנת שלו, ושיש מישהו שמשלם לה בהתמדה תמורת הגידול שלו. הוא לא יודע מה תאריך הלידה שלו, אלא רק מה התאריך שבה הוא נמסר. מומו גר בפריס, בדירה בקומה שישית, בלי מעלית כמובן, ויחד איתו יש ילדים שוני... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שנכנס לנשמה ולופת אותה מבפנים. פשוט וכואב, אך יחד עם זאת נוסך תיקוה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
