ביקורות ספרים על הספר תגידי שאת שלי - מותחן פסיכולוגי

העלילה מובאת בגוף ראשון מפיהן של שלוש הדמויות הראשיות, בעיקר מפי סטלה האם שבטוחה שמצאה את ביתה האבודה. בהתחלה משולבים גם קטעי יומן שסטלה כתבה בעבר. כל הפרקים קצרים וכתובים כלבבי בגוף ראשון. בהתחלה היו לספר וייבים שהזכירו לי קצת את הכתיבה של שרה פינבורו הגאונה והתלהבתי ממש כשחשבתי לאילו כיוונים העלילה עומדת להמריא, אך לצערי הרב די מהר זה התפוגג. רוב הספר בנוי על השטאנץ המוכר של האישה ההיסטרית שמאבדת לאט לאט את השפיות ואיש לא מאמין לה ורק לקראת 100 העמודים האחרונים המתח הגבוה מגיע סופסוף וצובר תאוצה, ויש לציין שמדובר בספר די ארוך.. לסיכום, ספר מתח חבי... המשך לקרוא

תולעת ספרים 1990

ספר נחמד, קריאה שנותנת תחושה של צפייה בסרט. מותחן פסיכולוגי המתרכז בשלוש נשים, שתי אימהות ובת אחת בתווך. מעין משפט שלמה בגירסה פסיכולוגית. אז איפה עובר הקו בין תקווה לטירוף, בין אהבה לאובססיה, בין צדק לשקר.... זהו ספרה הראשון של הסופרת שמיטיבה לכתוב בסגנון שמושך את הקורא להמשיך עד תום. ציטוט שאהבתי: "האמת- בניגוד למה שכולם חושבים- לא באמת משחררת. ההיפך הוא הנכון. האמת כואבת. האמת הורסת ומחריבה. האמת פוצעת."... המשך לקרוא

michalus

אני לא סופרת, ולא מתיימרת להיות, אבל הרגיש לי שהכתיבה פה הייתה ברמה מאוד נמוכה. משפטים קצרים ולא מעניינים. לדוגמא: "מסריח כאן. צלחות מלוכלכות. ערימה מטונפת. אולי כדאי שאשטוף כלים. אני לא מוצאת את הכוחות." ועוד ועוד. וזה מוטיב שחוזר על עצמו לפחות כל החצי הראשון של הספר (עד לשם הגעתי). נכון, לא כל ספר צריך להיות ייחודי עם סגנון כתיבה סוחף, אבל פה הרגיש לי שלא הייתה שום מחשבה או השקעה והקריאה לא זורמת בתצורה של משפטים קצרים והתיאורים לא "מלהיבים". ייתכן שאם העלילה הייתה מעניינת אז היא הייתה מחפה על כך, אבל גם היא הייתה פושרת... המשך לקרוא

יעל

כמה רחוק אתם מוכנים ללכת עם האמונות שלכם? האם תתנו לקרובים אליכם לערער אתכם? מה יקרה אם תגלו שאתם טועים? הכותרת שלעצמה מותירה אותי באי נוחות- "תגידי שאת שלי", ציווי, לא בקשה או תחנונים אלא החלטה. הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטן של שלוש נשים:סטלה, איזבל (או אליס) וקריסטין. סטלה-פסיכולוגית במקצוע, אשר מתמודדת עם טראומה של איבוד בתה הבכורה אותה ילדה בגיל 17. בזמן חופשה משפחתית סטלה מפנה את מבטה מעגלת בתה ולאחר מספר רגעים מגלה שאינה שם. אני נזרקים להווה,20 שנה אחרי, בו סטלה נשואה לגבר אחר ואמא לילד אחר. אחרי שסבלה מהפרעה נפשית שהגיעה בעקבות איבוד... המשך לקרוא

ברברה

לקחתי מהספרייה בהמלצת חברה. היא אהבה מאוד אני פחות היו לי הרבה תיאורים מיותרים ובתור מותחן ציפתי שיפתיעו אותי לקראת הסוף וואלה לא הופתעתי. בדרך כלל שאני קוראת מותחן אני מעלה כל מיני השארות בקשר לסיום ולעלילה של הספר ומעטיים הפעמים שאני צודקת הפעם ניחשתי הכל נכון ולא נשארתי מופתעת עם וואו בסוף הספר. לדעתי הסופרת יכלה לקצר קצת חלק מהתיאורים . המלצתי למי שאוהב מותחנים ולהישאר במתח עד סוף הספר אז זה ספר שאפשר בהחלט לוותר עליו. ... המשך לקרוא

חן

מסופר על פסיכולוגית בשטוקהולם שמנהלת מפגשי טיפול קבוצתיים. יום אחד מגיעה מטופלת חדשה שסטלה (הפסיכולוגית) מזהה אותה כבתה שנעלמה לפני עשרים שנה. לפני עשרים שנה יצאה הפסיכולוגית לטייל עם בתה שהיתה בת שנה, וברגע של חוסר תשומת לב נעלמת התינוקת, כאילו שבלעה אותה האדמה. לאחר חיפושים ממושכים, ולאור העובדה שהארוע התרחש ליד צוק מעל הים, הוחלט שהתינוקת נפלה לים ומבצעים עבורה טקס קבורה. האם שמשוכנעת שבתה לא מתה, נפרדת מבעלה, עוברת משבר נפשי קשה ועוברת תקופת אישפוז בבית חולים לחולי נפש, מתחתנת מחדש ובונה חיים חדשים ונולד לה בן שכיום הוא בן 13. ברגע שמגיעה המטופ... המשך לקרוא

kisr

ההתחלה הרגישה כמו ספרות נוער (אני לא מחובבי הז'אנר) וההמשך הזכיר משהו קר, מנוכר, מסוכן ולא ריגשי. קצת כמו הליכה על קרח דק מעל אגם עמוק, קפוא למחצה. ייחסתי את העניין לעובדה שזהו מפגשי הראשון עם ספרות שוודית, אבל לכו תדעו... מדובר כאן בספר מתח כביכול, כולל תעלומה, מקרה קיצון, דמויות מסתוריות ופרספקטיבת עבר/הווה. הרגשתי את הדרמה עוד לפני שנחתה בסביבה. "בסוף הוא יגלה מי אני באמת וזה יגעיל אותו, הוא יפחד ממני." "אף אחד לא בודק מי מסתתר מאחורי המסכה. אף אחד לא רואה כמה אני מזוייפת, נבזית, מושחתת ומעוותת. לאף אחד אין את קוד הכניסה." בהתייחס לדרמה שמספק "תגידי ש... המשך לקרוא

Misskipod

לב של אמא תמיד יודע, לב של אמא אף פעם לא משקר לב של אמא לעולם לא מתנחם על אובדן. שלוש נשים, האחת איבדה, השניה מצאה והשלישית עדיין מחפשת. סטלה פסיכוטרפיסטית נשואה באושר ואם לבן, איבדה בנעוריה את בתה אליס, היא היתה אם צעירה נשואה ואם לבת קטנה בת שנה וקצת, הם יצאו לנופש ליד הים ושם אליס נעלמה כאילו האדמה בלעה אותה. לאחר זמן מה וחקירת האירוע נקבע כי אליס שהושארה ללא השגחה כנראה טבעה. סטלה שקעה בצערה ואף הושפזה אבל לרגע לא הפסיקה להאמין ולטעון אליס בחיים. איזבל, בחורה צעירה הגיעה לקליניקה של סטלה לטיפול, היא איבדה את אביה לאחרונה, הקשר עם אימה לא טוב, ... המשך לקרוא

רונדנית

אני זוכרת את היום הזה, אני לעולם לא אשכח, זה לא דבר שאפשר לשכוח, אומנם במשך השנים הוא כבר הופך להיות מצחיק כשהוא מסופר, ואז את הופכת להיות "האימא הלא נורמלית". כן, בדיוק זו שנלחצת מכל דבר. השלישי שלי היה בן שלוש, ילד שקט וחמוד, עצמאי, ובעיקר ממושמע (עד שהוא הגיע לגיל ההתבגרות והתכונה הזו פשוט התפוגגה). אני זוכרת שהחלטנו לנצל את חופשת הקיץ ולצאת עם הילדים קצת לבלות, סוף סוף לנוח, בריכה, שמש,גלידה וספר טוב, מה צריך יותר מזה? באחד הימים בבריכה, בעלי ביקש שאחליף אותו בשמירה בבריכת הפעוטות כי הוא רוצה ללמד את הגדולה לשחות, נשארתי עם הקטנה שהייתה בת הארבע ועם ... המשך לקרוא

רחלי (live)