ביקורות ספרים על הספר פעמון הזכוכית - תרגום חדש
|
כולם אוהבים לקרוא ולכתוב על טירוף חוץ מהמטורפים. בגלל זה אולי מתפשט השימוש המוצדק במונח "מתמודדים עם מחלות נפש": בדרך לניפוץ הסטריאוטיפים צריך לרצוח את הרומנטיקה. מחלות נפש זה לא רומנטי והדגימה את זה טוב מכולם סילביה פלאת ברומן היחיד שלה, האוטוביוגרפי מאוד, שמדבר על הרבה דברים אבל בעיקר מדבר על דיכאון בגוף ראשון. אני לא זוכר כמה פעמים המילה דיכאון מופיעה בספר ואני בכלל לא בטוח שהיא מופיעה: הדיכאון מסופר והוא מסופר היטב. הוא מסופר בלשון מרהיבה, חדה, צינית, פיגורטבית, ובכל זאת ביובשנות דיווחית, חונקת, שהולמת היטב את תחושת האין מוצא, את חוסר החשק שהוא מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר הפרוזה היחיד שכתבה סילביה פלאת, מעט לפני שהתאבדה בגיל 31 סך-הכל, הוא רומן שרובו אוטוביוגרפי והוא נחשב לקלאסיקה.
פעמון הזכוכית הוא מסמך אישי שכותבת אסתר גרינווד, בחורה כבת 22, סטודנטית מצטיינת לספרות אנגלית מבוסטון. אסתר המוכשרת זוכה בתחרות של ירחון אופנה ויחד עם 11 צעירות נוספות היא עוברת לחודש לניו-יורק, לעבוד בירחון וליהנות ממסיבות, ארוחות חגיגיות ופינוקים קטנים נוספים.
אסתר מתארת בפרוטרוט את חוויותיה בקיץ ההוא בניו-יורק, על יחסיה עם חברותיה, הבילויים איתן, הבוסית שלה וכן הלאה. תוך כדי תיאורי ההתרחשויות בהווה, משלבת אסתר מבט רטרואקטיבי אל עבר... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי כל הביקורות האוהדות שהוא זכה לו, ודבר היותו ספר קלאסי שזכה לפרסום רב.
גם מבחינה ספרותית, הוא כתוב בצורה מבולבלת מבחינה כרונולוגית ובלתי מובנת. לעיתים הדמות הראשית מתארת פגישה עם גבר כלשהו, אך לא מובן אם זה מתרחש בהווה, או שבעצם היא רק נזכרה במה שהיה פעם. הסיפור משעמם ורדוד, הדימויים מדכאים ומעוררי סלידה. יש בו דמויות רבות, שלאף אחת בעצם אין תכונות אופי. כולן כאילו עשויות מקרטון. גם הגיבורה עצמה היא דמות מעצבנת, שלא ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעטות הסופרות והסופרים שקראתי, שיודעים לכתוב דכאון כל כך טוב כמו פלאת בספר הזה. איפשהו באווירה שבין "התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר ל- כמעט כל ספריו של המינגווי, סילביה פלאת ב-31 שנותיה הקצרות היטיבה לתאר את הכאב האדיר של הדיכאון, של חוסר היכולת לצאת ממנו ולהתגבר על פעמון הזכוכית המרחף מלמעלה.
ספר מופתי אשר הפתיע אותי בטיבו. וכמו כל המוכשרים שמתו בטרם עת, חבל מאוד שהיצירה של פלאת נקטעה בשלב כל כך מוקדם. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
