ביקורות ספרים על הספר מסעותי עם חמותי

אני אוהבת את הכתיבה של הסופרת. היא קלילה, זורמת ולפעמים זה מרגיש כאילו שהיא כותבת את מחשבותיי, טוב גם אני אישה ;-)...ספר דיי זורם משעשע לרוב, סיימתי אותו בערב אחד. העלילה מפורטת בתקציר, אז לא ארחיב עליה רק אגיד שכל אחת, או אחד יכול למצוא משהו מעצמו בספר הזה. שורה תחתונה, אם בא לכם לברוח מכל המציאות לערב אחד ולצחוק- קראו את הספר... המשך לקרוא

נתוש

״מסעותי עם חמותי״-מאירה ברנע-גולדברג הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 223 דף אחרי מספר ספרים כבדים וקשים שקראתי, החלטתי לקרוא משהו משעשע. ונמצא בכלמשפחה….וזה-חמות!!!!!!!!!!!! בעלי לא סובל את אמא שלי, אני לא סובלת את אמא שלו ואנחנו נשואים מעל 22 שנה. עדיין. אז מה יכול להיות יותר גרוע משלנו? אז מסתבר שיש גיהנום עלי אדמות…. (אם יש מישהי שבאמת יש לה חמות כזו-תנחומי. מקוה שהבעל נזרק יחד עם האמא שלומחוץ לחייך). ראשית, הכי חשוב, הבן שלי לא יאמר לאשתו שהאוכל של אמא שלו היה יותר טוב, כי אני לאנוגעת במטבח. אז אם אשתו לעתיד תהיה בשלנית, אוהב אותה מרגע ראשון. נ... המשך לקרוא

דנה

סיפורה של שירה - סופרת שספרה האחרון לא כל כך מצליח. היא נשואה לליאור וכרגע מצב היחסים בינהם לא ברור. השכן אמנון זורק עליהם את ניהול ועד הבית, היא מגלה שאף עיתון לא רוצה לראיין אותה וחמותה דליה מגיעה להתנחל אצלה בבית. והדבר הכי בולט על שירה: יש לה הפרעת אכילה. קשה. בין השורות עולות אמיתות אותן קיבלה מאמא שלה שעוסקות במאבק באוכל: חובה להשאיר אוכל בצלחת, עליה לנסות ולהחזיק כמה שיותר שעות ביום ללא אוכל... ואנו לומדים על ילדותה האומללה. הסיפור שנון, מצחיק לעיתים ובעל קצב פנימי טוב. נקרא בכיף... המשך לקרוא

מיירון

אשה מודרנית נשואה המחשבות , הרצונות, המציאות והשילוב שבינהם לא אהבתי... המשך לקרוא

רות

זכות כל מיני ביקורות כאן רכשתי אותו באח המבצעים.. ועכשיו זמנו... ספר מעולה צחקתי המון. מאירה ברנע גולדברג מעולה. לשמחתי חמתי בדיוק הפוכה מזו שבספר ואני מסתדרת איתה מעולה.. לפעמים יותר טוב מאשר הילדים. הספר נוגע בכל מיני נקודות שיש לזוגות נשואים עם החמה. בספר זה שירה סופרת כתבה ספר חדש וכמו שכתוב בתקציר הספר לא מתרומם. היא נשואה לליאור עורך דין, והחיים ביניהם לא משהו היא אפילו שוקלת להתגרש היא מרגישה שהוא פשוט לא מתייחס אליה... ספויילרון קטן.... הכל נובע מאמא שלה שגידלה אותה בצורה מזעזעת לרזון..... והיא לא רוצה שילדיה יחוו אותה חוויה. אחרי איזה לילה ... המשך לקרוא

Mira

ספר נחמד, שובב ומצחיק למי שמסתכל על העלילה מהצד ולא נמצא בתוכה. לא מאחל לחברים שלי. ממליץ לחברים שלי לקרוא את הספר.... המשך לקרוא

שמשון

שירה, סופרת צעירה ואם ל-2 ילדים, נמצאת בנקודת משבר עם בעלה זמן-מה. היא חושבת על גירושים ואף פועלת בסתר לגבי הנושא ודווקא אז היא מגלה שהיא בהריון וחמותה ה"לא אהובה במיוחד" עוברת לגור אצלה. אנו מתוודעים בעצם לצד של שירה, בפרקים של שירה ולצד של דליה, בפרקים של דליה. מה אהבתי בו? הספר מצחיק, קליל ונחמד. קל מיד להיכנס לספר עם קריאת העמוד הראשון. מה פחות אהבתי? הרגשה שהוא לא ממריא באף שלב, דמויות שטוחות וקושי להתחבר עם כל אחת מהדמויות. חשבתי שאקרא את הספר ואתחבר לכלה או לחמות אבל בפועל – שתיהן דמויות שהרגישו לי לא אמיתיות ולכן הקושי להתחבר ולהזדהות עם אחת מ... המשך לקרוא

meitalb

הספר מתואר כקליל, ואכן הוא מאד קריא וקראתי אותו במהירות. עם זאת, תוך כדי הקריאה היתה לי הרבה מועקה, בעיקר עקב היחסים הקשים בין גיבורת הספר, שירה, לבין אימה, והמצב הנפשי הקשה שבו נמצאת שירה. כלאחר יד מספרת שירה איך ניסתה לעבוד עם הפסיכולוגית שלה על רשימת כללי האכילה שלה בסגנון "ללעוס כל ביס חצי דקה" ו"לא לגמור מהצלחת" ומספרת שהגיעה כמו כלום לשלושה עמודים. נחמץ לי הלב. בעצם הסיפור בספר הוא הרבה יותר שטחי מאשר מה שבאמת עובר על הדמויות, שאלה דברים קשים מאד. עוד נקודה מעניינת היתה שכמעט היה אפשר להבין את החמות בסיפור - אמנם היא לא מכבדת את הגבולות של ילדיה, ... המשך לקרוא

עידיתה.

לו אני העורך של מאירה ברנע-גולדברג, הייתי משכנע אותה לוותר על הספר הזה. אני מבין את הצורך להיות בהמשכיות כתיבה, לפרסם עוד משהו הנוגע למשפחתולוגיה הישראלית, בעיקר עם ספר הנושא חומר נפץ כמו נושא כלה-חמות. לא זה הספר שיביא לה את התהילה, זה דווקא יכול להרוס לה אותה. אני אוהב את הכתיבה השנונה, ההומוריסטית והצינית של מאירה. מה נותר מכל זה בספר שלפנינו? כלום, ממש כלום. חמות זה כמעט שם נרדף למישהי מתערבת, בלתי נסבלת, טורדנית. אבל אבוי, דווקא הכלה בספר מעצבנת אפילו יותר, לא מאפשרת הזדהות, לא מאפשרת חיבוק מנחם. ובמה דברים אמורים? באחת שירה, כותבת ספרים הנמכרים לא ... המשך לקרוא

מורי

# יש פה שפע של ספרות מקור, שאני בדרך כלל לא קוראת, שווה לכל טעם כמעט. ספרים המבוססים על זיכרון ונוסטלגייה, ספרים לאומיים, ספרים על מלחמות גבורה ושכול, רומנים השואפים להיראות כאילו נכתבו בארצות הברית או אירופה, רצוי עם שמות שיסתדרו היטב בניכר, כשיתרגמו את הספר לאנגלית וירצו להפוך אותו לסרט. סיפורי מתח למיניהם, עם "המוסד" ובלעדיו, וגולת הכותרת – שנינונים. ספרים הנסמכים על כישרון כתיבה, הומור, ובחירת נושא אוניברסלי שרבים מכירים (ורצוי סובלים ממנו). הם קלילים, הם מדברים בהומור(?) על תופעות יומיומיות מעצבנות, מעצימים בעייה זניחה לכלל קטסטרופה קיומית, שנפת... המשך לקרוא

yaelhar

ספר חמוד, זורם, קצבי, קליל (למרות שעוסק בנושאים מורכבים) מומלץ לכמה שעות של הנאה וניקוי ראש. הדמויות קצת סטיגמטיות לטעמי, אוהבת דמויות מפתיעות ועמוקות יותר בדרך כלל.לסיכום - לכו על זה!... המשך לקרוא

shabico0

אתחיל מהקנקן- הכריכה לדעתי לא מתאימה לספר. נכון, היא מתאימה לספר קליל והומוריסטי, אבל האיור ממש לא הולם את שירה, גיבורת הספר, שמתוארת לכל אורך הספר כאישה יפה, מטופחת, מרשימה, גבוהה ומאוד רזה- אובקיצור לפי חמותה "עמוד חשמל" בקצרה על הספר- משולש רומנטי בין כלה-חמות-בעל (ממש בקצרה לא נראה לי שצריך להוסיף מעבר לכך) דמויות- שירה- היא סופרת עם תסביכים מפה ועד הודעה חדשה בעיקר שקשורים לדימוי גוף ליאור- בעלה של שירה, עורך דין עשיר מאד דליה- חמותה של שירה, מתערבת סדרתית ובכללי אישה מרגיזה (ברוך שלא ברא לי אחת כזאת, מי יתן ונקרא על חמיות כאלו רק בספרים) אהבתי... המשך לקרוא

וונדי פן

הגיבורה: שירה בוכבינדר-רגב נמצאת במשבר. היא סופרת שספרה לא זוכה ביחסי ציבור עד שבטעות פרט לא נכון על עברה מתפרסם. היא בהיריון שלישי ולא רצוי מבעלה והגרוע ביותר דליה חמותה הבלתי נסבלת עוברת לגור איתם. המשימה: לנסות לחיות בשלום עם חמותך, בעלך ועם עצמך. ספר זה כמו שני ספריה הקודמים של מאירה ברנע-גולדברג, הוא ספר משעשע שמסתיר מאחוריו כאבים ומצבים מורכבים. לשירה יחסים מורכבים לא רק עם החמה שלה אלא בעיקר עם אמא שלה, גורו הרזיה מופרעת ובעקבות כך יחסים מסוכסכים עם הגוף שלה. אני חייבת לציין שזו מערכת היחסים שעניינה אותי במיוחד בספר. הגיבורה האמיתית היא הפ... המשך לקרוא

עורכת ספרים - שלומית ליקה

צחקתי, כעסתי, רציתי בעצמי לחנוק את דליה ולבסוף גם בכיתי. בלי להכליל ובלי לכמת יחסי חמה וכלה הם יחסים מורכבים, הכלה והבן של אמא שלו מכירים, יוצאים, מבלים ולבסוף גם מתחתנים. הבן שלך שאהבת, שגידלת, שאהב והעריץ רק אותך מחלק את אהבתו עם אשתו ואת שהיית במקום הראשון מוצאת את עצמך קצת מאחור. עכשיו שהוא נשוי ויש ילדים אשתו היא הקובעת, המחליטה. דליה, החמה של שירה ואמו של ליאור לא חיבבה את בחירת ליבו מהרגע הראשון וגם לפני החופה לא חסכה ממנו הערה. למרות הכל הם התחתנו, נולדו להם שני בנים ועכשיו שירה בהריון. בהריון, הורמונלית וקצת מתוסכלת. לתוך הסיטואציה הזאת ... המשך לקרוא

יפעתי

ספר קליל, מצחיק, קולח וקיצבי אך יחד עם זאת הוא נוגע גם בנושאים מורכבים הקשורים למערכות יחסים: משברים בזוגיות, יחסי כלה- חמות, ילדים והורים. אם מתחשק לכם כמה שעות של הנאה וחיוכים, זה בדיוק הספר בשבילכם! הגיבורה היא שירה. שירה היא סופרת שהוציאה ספר חדש שלא כל כך מצליח. היא מתראיינת לעיתון וכשהכתבה מתפרסמת, היא מגלה שסילפו את דבריה ופרסמו פרט לא נכון אבל "עסיסי" שיכול מאד לעזור לה. היא רותחת אבל נראה כי מאוחר מדי לדווח על הטעות. בקיצור, בלאגן. במקביל, היא מגלה שהיא בהריון שלישי לא מתוכנן מבעלה שבזמן האחרון היא רק רוצה שהוא כבר ימות. היא אף שוקלת לעשות הפל... המשך לקרוא

תושיק

מעולם לא היתה לי חמות וגם לא תהיה לי, והחמות שאני מכירה, הלוואי וכל החמות היו כמותה! את מאירה ברנע-גודלברג אני מכירה מהרשתות החברתיות. לכתיבתה נחשפתי בשני ספריה הקודמים: "משפחה לדוגמא" ו-"כמה רחוק את מוכנה ללכת". שני הספרים עוסקים בתא המשפחתי. הספר "מסעותי עם חמותי" הוא רומן קליל וסטנד-אפ משעשע על משפחה, ובעיקר על היחסים הטעונים בין כלה לחמותה. ראשית העלילה בדו-שיח שהתנהל בין שירה לחברתה המוזרה – ענבל. "אני שונאת את בעלי ואני רוצה שהוא ימות." באותו רגע שקראתי את המשפט הזה עניתי מחוייכת ביני לבין עצמי: "תזרקי אותו מהחלון!"... חה חה חה חוץ מהעובדה ש... המשך לקרוא

לי יניני

ביום רביעי, ערב יום השואה, חזרתי הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בבית מצאתי את חמותי משגיחה על בנותי. היא החזיקה בידה נר זיכרון ועיינה בתשומת לב בתווית שעל הנר. "מאיפה הנר הזה? " "קיבלנו בבית הספר" ענתה הגדולה שלי, "לזכר הנספים בשואה." "טוב, זה לא של המשפחה שלנו. אבל חבל לזרוק. אני יכולה להביא לכם טפט שאפשר להדביק על התווית ולא יראו כלום. את יכולה לשים את הנר לקישוט בחדר." "אבל סבתא" התמרמרו שתיהן, "זה לא יפה. זו מישהי שנרצחה בשואה." "שטויות" פסקה חמותי, ורק אז שמה לב שבעצם הגעתי. "אני בדיוק עושה איתן יצירה עם הנר הזה" היא הסבירה לי. הרגשתי שהדם עולה לי לראש. איך ה... המשך לקרוא

בלו-בלו