ביקורות ספרים על הספר מכמונת געגועים לפניך - רוח צד #
משאלה חדשה לאוסף המשאלות של אוהבת ספרים (וזו אני): להכנס למוח של אלכס אפשטיין. לא מבקשת יותר מדי, מצידי אפילו דקה להיות שם, לראות איך הרעיונות מתחרים אחד בשני מי יגיע ראשון, איך גלגלי השיניים נעים מהר יותר מהאור/הקול.
לדעתי מדובר פה בגאונות. אני לא מצליחה להשיג אותו, להבין אותו. ואולי לא צריך, אולי פה צריך רק להרגיש.
וזה מה שקורה.
לפחות לי.
העובדה שכל סיפורונצ'יק עומד בפני עצמו גורם לי להרגיש שאפילו סיפור קטן, שלפעמים מדבר על משהו שנראה כאילו הוא כלום, הוא עולם ומלואו.
לחשוב על הכל, הכל, הכל. על רובוטים, משפחה, מלאכים, אהבה, ספרים, מזלות, הסטוריה וגם על... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
#
#
#
סיפורים קצרצרים שכוללים את כל מה שיש בסיפור ארוך במעט מאד מלים. הדימוי שעולה לי בראש הוא הייקו. אבל אחד מוצלח. כמו תמונה, ששווה אלף מלים.
"כללי הנימוס במבוך:
ואם תפגוש במבוך אדם ההולך לכיוון הנגדי: אל תיפול רוחך. כה סבוך המבוך, כה מורכב וכה מתעתע, עד שיש אינספור דרכים שלא לצאת ממנו. הושט יד ללחיצה קצרה אך אמיצה; ועד הפעם הבאה המשך בדרכך".
קסם כמעט נטול מלים. 35 ליתר דיוק. מכוונות וקולעות אל השערה.
"מדריך כתיבה קטן:
ההבדל בין מי גשם למי תהום הוא מילה אחת. בין אהבה נכזבת לאהבה ממבט ראשון – שתי מלים. בין אור לאלף לילה ולילה – שלוש מלים. בין אמת לבדיה ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני זוכרת שבתקופת התיכון היתה קליטה המונית של עולים מברית המועצות.
גם לכתה שלי הגיעה נערה בשם אולגה ממוסקבה.
היא היתה לבנה עם עור שקוף, עדינה כמו בובת פורצלן ועיניים שקדיות. נראתה כמעט טטרית וארוכה כמו גבעול.
התחברתי אליה כמעט מייד, מנצלת את העובדה ששפתה היתה כה דלה והצעתי לה עזרה עם העברית ושעורי הבית.
היא נענתה בשמחה ועד מהרה הייתי אצלה כבת בית.
משפחה מעורבת, האב יהודי והאם פרבוסלבית שניהם נאורים והספרייה אצלם בסלון עוררה בי פיק ברכיים; כרכים בצבעי בורדו וזהב מקצה לקצה, ריהוט עתיק כמו זה הנמצא בארמונות הממוקמים בווינה וורסאי ואותם גמעתי במבטי ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|