ביקורות ספרים על הספר מסעות בחדר הכתיבה - ספריה לעם #734
|
את הספר הזה קראתי לפני ארבעה או אולי אפילו חמש שנים, היה משעמם בספרייה אז שלפתי במקרה את הספר המוזר והאפור הזה שמזכיר לי טיפות גשם לחות על החלון וקראתי עד הסוף, מה אני אגיד? לא הבנתי יותר מידי ולא ידעתי מי הוא פול אוסטר באותו הזמן.
אני לא זוכר ממנו כמעט דבר חוץ משאדם זקן בשם בלנק מתעורר בחדר לבן ונקי ושאין יותר מידי דמויות, אין כמעט אפילו. חלקן מהן הן כמו זכרונות המועלים באוב או מופיעות על תצלומים, ואלו שכן עשויות בשר ודם ממש לא מובנות ועל מר בלנק להפעיל את הזיכרון שלו כדי לעשות קצת סדר בכל העניין. אני זוכר שהיה גם עוקץ...זוכר, זוכר, זוכר קצת פחות וקצת י... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מורכב משני סיפורים, סיפור בתוך סיפור. שניהם לא גמורים ולא ברור במיוחד מה פול אוסטר מנסה להעביר לנו.
הספר מתחיל כאילו והיה סצנה מסרטי המסור.
יש חדר לא גדול במיוחד ובחדר ישנו איש מבוגר, מר בלנק שמו. למר בלנק אין מושג מתי או איך הגיע לחדר. בחדר יש מצלמה ומיקרופונים שמתעדים כל תנועה וצליל שנעשים בפנים. בחדר יש גם שולחן כתיבה ועליו עשרות תמונות וכתבי יד. אל החדר נכנסים מידי יום אנשים הקשורים למר בלנק, או שאולי לא, חלקם גם מופיעים בתמונות שעל שולחן הכתיבה ומר בלנק מתקשה להתאים שמות לפרצופים. הסבירות היא שכנראה עבד איתם מתישהו במהלך חייו ואף יותר, הי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במסה מ-1908 שאל זיגמונד פרויד "מהיכן לוקח אותו איש מופלא, המשורר, את החומר ליצירתו [...] והיאך מצליח הוא למֹשכנו אחריו, לעורר בנו התרגשויות שלכתחילה אולי אף לא היינו רואים עצמנו מסוגלים להרגיש כמותן". מסעות בחדר הכתיבה הוא יצירה ארס-פואטית וחושפנית של פול אוסטר, אשר מנסה ולו במעט לענות על השאלה הנצחית שהעלה פרויד, שאלה שאולי כל מהותה היא להישאר שאלה.
בסיפור קטן ומלא חוש הומור עצמי, מצליח אוסטר לתעתע בקורא אשר עלול במהרה להתרגז על מוליכו ומֹשכו בארץ הפנטזיות והאשליות. מדוע אינך יכול לספר סיפור ככל הסיפורים עם התחלה, אמצע וסוף? מדוע הידוע כבר אינו ידוע, מ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז שהתחלתי לסקור ספרים אי שם לפני 4 שנים בערך התרגלתי לעובדה, שלעיתים, אני מקבלת ספרים של סופרים בעלי שם דבר בספרות, שלי, לצערי, לא יצא לקרוא את כתביהם עד אותו רגע. לרוב זה נותן לי יתרון של פרספקטיבה אובייקטיבית, בה אני לא מושפעת מספריו/ה הקודמים של הסופר/ת (לא לחיוב ולא לשלילה) ואני באמת קוראת ספר במצב של 'טאבולה ראסה'.
פול אוסטר בשבילי נכנס לקטגוריה הזו. כאמור, סופר בעל שם, בעל ספרים מוכרים שאף תורגמו בהוצאת 'עם עובד' שנים לפני שפישרית כמוני הגיעה לסקור ספרים. ועם זאת, הנה הגעתי אני וקיבלתי לידי את הספר הזה – 'מסעות בחדר הכתיבה'; שם מבטיח, כריכה בטוב טע... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היד רעדה לי, סרבה ללחוץ על 2 הכוכבים להם הספר הזה ראוי. אולי בכול זאת 3 אמרתי לעצמי? אבל ספרון של 140 עמודים, קטנצ'יק, שלוקח לך שלושה שבועות לצלוח ובין לבין אתה קורא 2 ספרים אחרים, כנראה עושה משהו לא כמו שצריך.
לטעמי, נמדובר בלא יותר מתרגיל כתיבה.
כמו בהרבה ספרים של אוסטר יש פה סיפור, שהדמות בו מספרת סיפור, יש פה עיסוק בזקנה, יש עיסוק בזיכרון, ובריק שאובדנו משאיר. נושאים בהם אוסטר טיפל בספרים אחרים שלו, רק בהם הוא עשה זאת באופן טוב יותר. הספר מרגיש כמו תרגיל כתיבה, לא יותר, אמנם תרגיל של אוסטר אבל בכל זאת תרגיל כתיבה.
כמה שאני אוהב לאהוב את יצירותיו של אוסטר ה... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפתח בגילוי נאות: זה האוסטר השני שלי.. ושלושה נוספים שלו ממתינים לי על המדף.
ולמרות זאת, ואף על פי שזה ספרו האחרון ושכולם אומרים ש"זה ספר למעריציו הוותיקים והנאמנים", הצלחתי ליהנות ממנו ולמצוא בו עניין.
פול אוסטר הגדול, שייבדל לחיים ארוכים, כותב סיפור על סיפור. בעצם, אפשר לומר שזה סיפור על סיפור על סיפור. אבל מכיוון שידיעת העובדה הזו על פרטיה עוד בטרם קראתי את מחצית הספר, פגמה עבורי בגורם ההפתעה שהוא טומן בחובו בסיום, אני בוחרת לחסוך מסקירתי זו את ההסבר לקביעה המוזרה לעיל, מחשש לספויילר מיותר. תודו לי אחר-כך.
עלילת הספר מתרחשת בחדר אחד, במהלך יום אחד ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר ומזל שהוא קצרצר. כנראה שפול אוסטר (שאני ממעריציו דווקא) חלם בלילה חלום מוזר וישב לשרבט אותו על מכונת הכתיבה שלו. ממש לא חובה לקרוא ומי (כמוני למשל שבאופן די עיוור לוקח את ספריו) שלא חייב יכול מראש לוותר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרון הנוכחי מתחיל במר בלנק הקשיש.
הקשיש יושב לו על שפת המיטה, בראש שחוח ובוהה ברצפה.
בחדר יש חלון מוגף בצילון.
על החפצים בחדר מודבקים פיסות של סרט לבן ועליהם תיאורם: שולחן, מנורה וכו.
לא ברור היכן מר בלנק נמצא, הוא מנסה להיזכר...
האם בבית כלא?
בית חולים?
האם הדלת נעולה?
האם הוא בכלל יכול לצאת מהחדר הזה החוצה?
מר בלנק כשמו כן הוא. לא זוכר כלום... אולי הוא נתקף בשיטיון? איפה הוא?
בחדרו בפינת השולחן מצוייה ערימה ניירות ותצלומים. תוך כדי עילעול שלו בערימה, ביצבצה לה תמונה בשחור לבן, של אישה שעיניה מביטות למצלמה.
מר בלנק מביט על על תמונה ומנסה ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
