ביקורות ספרים על הספר וזרח הלילה

בשנה האחרונה צפיתי בעונה השניה של "שקרים קטנים גדולים". (אל תדאגו, זאת לא ביקורת טלוויזיה.) מה שתפס אותי מאוד חזק שם, היה הבלבול שחוויתי לאורך כל העונה בין הדמות הרעה לדמות הטובה. אף פעם לא היה ברור שם מי טוב ומי רע. ולפעמים הגיבורה היתה רעה, ולפעמים האנטי-גיבורה היתה טובה. ברגע השיא של העונה, בפרק האחרון, פתאום הכל התבלבל, ולא ידעתי בעד מי אני. הלוואי ששתיהן ינצחו. הלוואי ששתיהן יפסידו. נדמה לי שככה גם החיים. קשה מאוד להצביע על אדם רע, וקשה מאוד להצביע על אדם טוב. כולנו קצת רעים וקצת טובים. טובים עם הבזקי רוע. פועלים מתוך מניעים טובים אך בצורה רעה. הכל מב... המשך לקרוא

adielz

... המשך לקרוא

cause she's dead

גיל העשרה הוא כזה גיל באמצע. הוא הגשר בין הילדות לנעורים, או אם תרצו לבגרות מוקדמת. אפשר לשחק במגרש של הגדולים, ומדי פעם לקחת צעד אחורה. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. או לכרסם ממנה רק קצת. אבל לא הנערים מהספר הזה. ילדי הפנימייה הזו, או כי שהם מכונים- הפנימיסטים, אין להם בית שהם חוזרים אליו בסופו של יום, ששם מחכים להם הורים אשר אפשר להתרפק עליהם ולחזור, ולו לרגע קט להיות ילד קטן. רק ילד נטול דאגות. לא. הנערים האלו גמרו מזמן להיות ילדים, לחלקם לא היתה ילדות בכלל. הם כמו החיות בטבע. כל אחד שומר על הטריטוריה שלו. אתה צריך לשמור על מקומך, ולשמר את מעמדך. ... המשך לקרוא

dina

"העובדת הסוציאלית שמכריחים אותי לפגוש כל יום שלישי אומרת שאין אנשים רעים, רק מעשים רעים. בחירות רעות. היא אומרת שלכולנו כל מיני צדדים וכל מיני רצונות ודחפים ושהחוכמה היא להכיר אותם וללמוד להשתלט עליהם בזמן" (עמוד 9) ככה נפתח לו הספר שתמונת הכריכה שלו (עם כמה מטרידה שהיא) ועוביו לא מעידים על הסערה שמתחוללת בתוך דפיו. מהעמודים הראשונים הקורא מבין כי גיבור הספר נמצא בשיקום נוער כלשהו, שם הוא מוכרח לדבר אל מול הקבוצה, להתחרט על מעשיו שאיננו מבינים כעת מה הם בדיוק ולנסות להרגיש את הסביבה שבה הוא נמצא. הפתיחה הזו עוזרת לסופרת להטביע אותנו אל תוך סיפורו של... המשך לקרוא

ראיה

לאחר האסון בו טבעו שלושת בני הנוער בכנרת, הוצפנו בתובנות הנוער של היום, שותה משתכר מסניף מבלה נהנתן. נוער הכנרת, זרוקים על החוף מוזיקה בקולי קולות ואלכוהול. אז מגיע "הוא" - אין לו שם בספר, לפנימיה, ושם יש הכל בכל מכל בקלי קלות והרחק מעיני ההורים, אלכוהול הסנפות דבק סכינים ומה לא? הוא מגיע מבית נורמטיבי סו קולד, אבא כוחני, אמא רכה אח צעיר וכלבה שהיא כל עולמו. ההחלטה ללכת לפנימיה נפלה כשהאבא קיבל משרה בארה"ב אבל הוא לא היה מוכן להתלוות למשפחה הרי ניקה הכלבה נשארת אז גם הוא. הסכין היפנית מלווה אותו לכל מקום ומוצאת עצמה חותכת, רק מידי פעם את הבשר החי, להרגיש? ... המשך לקרוא

רונדנית

רוב הזמן אני דווקא אוהבת את הבועה שלי. אני אוהבת את העובדה שהחיים שלי נוחים, שיש לי בית עם המשפחה שלי וחדר משלי שבו אני מסתגרת כשאין לי כוח אליהם. שיש לי מחשב נייד שאני יכולה לשמור בו את כל הקבצים שלי כדי שאף אחד לא יראה כשמישהו משתמש במחשב בסלון. אני אוהבת לגור באזור שנחשב לאזור טוב יחסית. אני אוהבת את המעגל חברים המצומצם שלי, אני אוהבת שיש לי חברה הכי טובה שנמצאת במרחק הליכה של חמש דקות ממני ואני יכולה ללכת לבכות אצלה או לצחוק אצלה כשמתחשק לי. נוחה לי העובדה שההורים שלי יכולים להרשות לעצמם לעזור לי לממן את שיעורי הנהיגה ואני לא צריכה להתמודד עם זה ל... המשך לקרוא

אריאל

ספר קודר, מדכא לעיתים, קורא לתקווה וזו אין. דמבו, כינו אותו, את הגיבור נטול השם, המספר בגוף ראשון את הסיבה לכינוי – אזניו הבולטות. הכינוי פגע בו, אבל לא נגע בו. זה סיפור חייו, שהוא נפגע שוב ושוב, אבל זה לכאורה לא נוגע בו. הדבר היחיד החשוב לו בחיים זו כלבתו ניקה, אליה הוא קשור בכל נימי נפשו. לאילה בן-פורת זהו ספר ביכורים. אין בספר שמץ זיוף, אין נפילת מתח, אין שומנים מיותרים ואין סנטימנטליות מיותרת. למרות זאת, הנשימה נעתקת. השפה בה משתמשת אינה ירודה ואינה מנסה להידמות לשפת ביבים ישראלית מצויה. היא שומרת על שגיאות מקובלות והאותנטיות נשמרת. ומה רקחה לנו בן-פ... המשך לקרוא

מורי

עם ביטולו של חוק הספרים, יש הצפה של ספרי ביכורים, מה שהיה צפוי. מה שלא צפוי זו האיכות שלהם. לעיתים מדובר בספר טוב אפילו מצויין. וזרח הלילה הוא ספר ביכורים והוא ספר חזק מאד. מלבד הסיפור עצמו, לתחושתי, הוא כתוב בשפה המתאימה במדוייק לגילה של הדמות. לא מדובר בקיצורים או ב”עברית מדוברת” אלא של ילד בן 15 שמדבר ומספר בצורה בוגרת. כל הספר מסופר ע”י הדמות ששמה אינה מוזכר אפילו פעם אחת לכל אורך הספר.הוריו מחליטים לנסוע לארה”ב לאורלנדו. אביו מקבל שם עבודה וזאת לאחר שאמו החלימה מסרטן, התפטרה מעבודתה והחליטה לשנות את חייה מן הקצה אל הקצה וזה כולל גם את הפסקת ההת... המשך לקרוא

סיגלית

וככה זה מתחיל: "העובדת הסוציאלית שמכריחים אותי לפגוש כל יום שלישי אומרת שאין אנשים רעים, רק מעשים רעים. בחירות רעות. היא אומרת שלכולנו יש כל מיני צדדים וכל מיני רצונות ודחפים, ושהחוכמה היא להכיר אותם וללמוד להשתלט עליהם בזמן. "תנסה לחשוב," היא אומרת לי, "מה היית צריך לעשות אחרת בשביל שכל זה לא יקרה?" "לא יודע." היא מנסה עוד פעם. "נגיד שהייתי אומרת לך שאתה יכול לחזור בזמן ולשנות דבר אחד, לאיזה רגע היית חוזר?" שאלה טובה. כל הזמן אני חושב עליה ולא מצליח לענות. אני מגלגל את הכול אחורה כמו סרט, ואז עוד אחורה, ועוד קצת, עד שפתאום הסרט נגמר לי. כל פעם זה ככה." א... המשך לקרוא

לי יניני