ביקורות ספרים על הספר לולי וילוז - לוקוס קלאסי #1
|
נשים היום יכולות לפתח קריירה, להרויח כסף, לנהל ביד רמה את משפחתם, לא להינשא, לשאת שני שמות משפחה, ללדת ילדים לבד, ללדת ילדים ביחד ולהפוך ללבד, להצביע בבחירות, להיבחר לתפקידים בכירים, להיות ראש ממשלה. יש להן המון צעצועים והן יכולות להתחבר ולקבל עידוד מקבוצת תמיכה. הן יכולות להיות פמיניסטיות!. נכון או לא?
אבל נשים היום שבויות בתפקידיהן בדיוק כפי שהיו במאה ה 19. התפקידים השתנו כמובן. אבל עדיין אלה השבויות בתוכם - כמוהן כלולי - הן לעתים קרובות פרפר (מותש) נעוץ על לוח.
לולי וילוז גדלה בהרגשה שהיא חופשייה. היא גדלה בכפר עם אביה האוהב שאיפשר לה "לגדול פרא". לא ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אז מי את בעצם, לורה וילוז?
בת טובה להורייך, ובמיוחד לאביך המעריץ אותך?
אחות כנועה ודודה מסורה לאחיינייך?
בתולה זקנה שעושה תפנית דרסטית בגיל מבוגר ופורצת לחופשי?
(המלצה חמה: אל תקראו את התקציר בכריכה האחורית לפני קריאת הספר!)
הספר של לורה מורכב משלושה חלקים.
הזמן הוא הרבע הראשון של המאה ה-20, המקום הוא אנגליה.
לורה מאבדת את אמה בגיל צעיר, ונשארת בחברה גברית: שני אחים ואביה האוהב.
למשפחתה יש מבשלת בירה והם מתקיימים יפה באחד הכפרים האנגליים.
אך כשאביה נפטר בהיותה בת 28, היא עוברת ללונדון, לחיות עם משפחת האח הבכור. כל ניסיונותיהם של אחיה וגיסתה לשד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מהספר. הוא פשוט ואיטי, כנות צרופה וחסרת יומרות. הוא איטי כי מה כבר התרחש מהר בתחילת המאה שעברה? אנשים טיילו לאיטם על שבילי חצץ או על דשא. פעם בשנה הוציאו לאיוורור את כל הפוחלצים, וניקו להם את הפרווה, דברים כאלה... אבל מסתבר שהראש האנושי (לפחות הנשי) עבד כבר אז באותה קדחתנות. הסיפור של לורה נוגע ללב, כי היא דמות שולית ולא חשובה. רוב חייה היא זורמת, היא עוברת מבית לבית, היא עוזרת בגידול האחייניות, היא חלק דהוי מהנוף המשפחתי. בגיל 47, היא מחליטה, או שאולי המציאות סביבה לא משאירה לה אפשרויות אחרות, לעזוב את הקן המשפחתי ולעבור לגור בגרייט מופ (איזה שם... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"החוליה החסרה" בחקר האבולוציה הינה מונח פופולרי המייצג את החיפוש אחר מאובן של אב קדמון משותף לקופי האדם ולאדם. בעצם למה לא חיפוש אחר אם קדמונית? אם כן, אני מציעה להכתיר את הספר "לולי וילוז" מאת סילביה טאונסנד וורנר כ"חוליה חסרה" בין הכתיבה הנשית המסורתית שאפיינה את הרומאנים שנולדו במאות ה-18 וה-19, לבין ספריה של וירג'יניה וולף, ובמיוחד החיבור "חדר משלך". היום, בהביטנו על מדף הספרים, נמצא בקלות לא מעט ספרים שנכתבו ע"י נשים, אך כידוע לא תמיד זה היה המצב. סופרות עבר נזקקו לעתים לשם עט גברי (ג'ורג' וז'ורז' היקרות מאד) או לשם בעל עמימות מגדרית (שרלוט ברונטה פרסמה א... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
