ביקורות ספרים על הספר שרלוטה

"הייתי כל הדמויות ביצירה שלי. למדתי ללכת בכל הדרכים. וכך נעשיתי אני עצמי." שרלוטה סלומון הייתה ציירת אשר חיה בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר מספר את סיפורה האישי מילדות ועד הסוף הכואב. שרלוטה איבדה את אימה בגיל צעיר, אביה היה רופא שפעל כפי שהרפואה ציוותה עליו גם בחייו האישיים והיה מנוטרל רגש. במהלך חייה חיפשה שרלוטה את המשמעות שבתוכה, משהו להיאחז בו, לדעת שהנה, היא כאן. להרגיש. בגיל הנעורים היא מבינה שציור זוהי אהבתה האמיתית וכנגד כל הסיכויים היא מוצאת עצמה עוסקת באומנות כמרפא בתקופה אפלה ומפחידה. חייה של שרלוטה אינם קלים ואובדן פוקד אותה ... המשך לקרוא

בר

חייה של האמנית שרלוטה סלומון לא היו סוגים בשושנים. הרבה לפני שנגזר עליה להירצח באושוויץ, למדה כאבי בדידות וייאוש. היא נולדה בגרמניה לאב רופא ואם אחות, משפחה אמידה אמנם אך אפופת ענן כבד של דיכאון ורצון לפרוש מהחיים בגיל שבו העלומים עדיין מבעבעים כתבשיל ריחני בסיר. אמה התאבדה בעקבות געגועים לאחותה ומאוחר יותר אף סבתה, אם אמה שלחה יד בנפשה. בריאתה של סלומון הייתה שזורה בחוטים בלתי נראים של כיליון והיה נראה כי הקץ עבורה, בלתי נמנע. ספרו של פואנקינוס מנסה להעביר לקורא את תמצית חייה של האישה המוחמצת באמצעות משפטים קצרים ואנקדוטות הכרחיות אך לדעתי מח... המשך לקרוא

shila1973

ספר מיוחד ואיכותי. סיפור חייה הטראגיים והקצרים מידי של בחורה צעירה יהודיה - ציירת מתחילה שרק לאחר מותה ציוריה מתפרסמים. הדבר הכי מיוחד ויפה בספר הזה הוא אופן הצגת הדברים, צורת הכתיבה. משפטים קצרים חותכים שנקראים מהר כמו בשיר וממש חודרים לנשמה. מידי פעם הסופר גם מחזיר אותנו להווה שלו בתקופה בה ערך את התחקיר ונסע להתחקות אחר חייה של שרלוטה. הכל מובא באופן מאוד חד. ללא מריחות משפטים ותיאורים נשפכים כפי שנהוג בספרים רגילים על חיים רגילים. כי פה אין חיים רגילים. כלום לא רגיל בבחורה צעירה שהמוות אופף את חייה (במעט שהספיקה לחיות) עוד מרגעי ילדותה בהם א... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

סיפור עצוב ומדכא נורא מתחילתו ועד סופו הידוע מראש. הספר מגולל את תולדות חייה האמיתיים של ציירת יהודיה בשם שרלוטה. חייה הקצרים היו מלאים בטרגדיות מרגע היוולדה (התאבדויות רבות מצד משפחתה של האם, הסתרה, בדידות, ניכור וצער) ועד למותה בתאי הגזים. התקשיתי לקרוא גם את הספר כי הוא מודפס בצורה גרפית מעצבנת: השורות בו קצרות, בנות כמה מילים, כפי שנכתב שיר. מידי פעם, באמצע הפרק, הסופר כותב פתאום בגוף ראשון על ביקוריו במקומות שבהם שרלוטה גרה. הרגשתי שזה קוטע את הקריאה הרציפה של הספר, שגם כך הוא קשה ומעצבן לקריאה. ה"התפרצויות" האלו מלאכותיות וחסרות טעם. לא ניתן אפ... המשך לקרוא

יסמין

ציורים כחיים היו ימים שציירתי כשם שכתבתי, פרקים בודדים מחיי כיומן חיים בו ספרתי לעצמי דברים מפתיעים שחוותי, חלקם היו על אהבות, תשוקות ואכזבות, עליהם חשבתי עוד ימים רבים. ציורי היו ספונטניים, ולא מוקפדים, אך הייתה בהם עוצמת ביטוי ראשונית שחשפה רגשות, אמתיים וטהורים, חלקם סמויים ולא נהירים. עוד ימים רבים הייתי מביט בציורי העילגים, בקווים המסורבלים ובצבעים הלא משתלבים, וסיפרתי לעצמי את סיפוריי שביקשו להתפענח באמצעות הסמלים והרמזים הטמונים בציורים. לפני זמן רב נתקלתי בכתבה שעסקה בשרלוטה סלומון, אמנית יהודיה, צעירה שהייתה הבטחה, מי שחייה בתקופת ... המשך לקרוא

רץ

במשך שנים רשמתי לי הערות. לא חדלתי לעיין ביצירתה. ציטטתי והזכרתי את שרלוטה בכמה מספרי. פעמים רבות כל כך ניסיתי לכתוב את הספר הזה. אבל איך ? האם אני צריך להיות נוכח ? האם אהפוך את הסיפור שלה לרומן ? איזו צורה תלבש האובססיה שלי ? התחלתי, ניסיתי, ואחר כך נטשתי. לא הצלחתי לכתוב שני משפטים רצופים. הרגשתי שאני נעצר בכל נקודה. לא יכול להתקדם. זאת היתה תחושה גופנית, מחנק. הרגשתי צורך לעבור לשורה חדשה כדי לנשום. אז הבנתי שכך יש לכתוב אותו. בעמוד 74 הגעתי אל הקטע הזה שאין מסכם ממנו את רוח הספר. אקדים ואכתוב שעד קריאת הספר הזה, לא הכרתי את השם שרלוטה סלומון ... המשך לקרוא

שמוליק