ביקורות ספרים על הספר ספינות של קרבה
רווה שגיא כותב בספר זה סיפורים קצרים. כל סיפור כולל מעט מאוד עמודים. לפעמים שני עמודים. הסיפורים מתארים יחסים בין גברים לנשים, עבודות בהם הגיבורים עוסקים. עוד נושאים שעולים בספר היפה והעצוב הזה הם מוות, זיקנה, חוסר תוחלת, כעס והרבה מחשבות שעוברות בראשן הטרוד של הדמויות. היחסים בין המינים מורכבים וכוללים עליות ומורדות. הסופר כותב בצורה עדינה ורגישה על הנפש האנושית ועד כמה היא מורכבת. אני חייב לציין שמאוד נהניתי מהספר וחשתי קירבה רבה לדמויות.
לצד הדיכאון והעצבות בספר יש גם הומור ורגעים של שמחה. כל הדמויות בספר מחפשות אהבה ואושר. ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אנתולוגיית הסיפורים הקצרים של שגיא רווה דיכאה לי את הצורה. וזה גם מה שכל כך מופתי בה. חתיכות של חיים במשבר שמקבלות טיפול בנזעי זיכרון, התרפקות מדכדכת על הבלתי מושג, הכרה איטית ופתטית בנחיצותו של עיבוד אוטומטי את תהליכי הניוון הרגשי מהן סובלות שלל הדמויות, למשל זו של אישה נטולת שם (כמו כמעט כל דמות בספר) ששוכבת עם בן זוגה האטום רק כי זו הדרך היחידה להוציא כעסיה על היעדרו מרצונותיה האמיתיים: ''אחרי שיצאתי מריאיון העבודה, הלכתי למוזיאון. הוצגה שם מכונה שבנה אמן צרפתי, שמדמה מערכת עיכול. בצד אחד של המכונה יכלו המבקרים להאכיל אותה ובצד השני הופרשה צואה. הס... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר, באותו יום שבת שרבי, בזמן שהשקיעה הייתה בעיצומה ושירת הברבור של השבת נשמעה חרישית. סיימתי את הספר אבל רשמיו נותרו בי והדהדו בי, וכאשר הגיעה שקיעה אחרת של כניסת שבת זו, ראיתי את הספר מונח על המדף, מעל שורת ספרים אחרים – ישנים, דפדפתי בו לרגע, כמו אדם החוזר אל מקום שהיה בו לא מזמן ומנסה לשחזר את מאורעותיו ורשמיו מאותו מקום, והתיישבתי אל מול צג המחשב והתחלתי לכתוב. ברקע נשמעה מוזיקת אינדי בארשבעית, ענוגה ונוגה והדף הלבן בוורד החל להתמלא במילים שהתגבשו לכדי משפטים, עם פסיקים ונקודות.
הספר בנוי מסיפורים קצרים, מרביתם בג... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר אחר, מושך,עם הרבה אבל..
באחת מתקופות השירות במילואים במוצב בבקעה, הגיע אלינו עיתונאי לשהיה של יממה.
העיתון עבר שינוי מתכונת ממאמרים ארוכים וכבדים, אל כתבות קצרות יותר ותמציתיות.
ובאמת , כיום מתחרה העיתון הזה עם תמצית הצעקנות,כתיבה מקוצרת שדורשת מספר אלמנטים:
- משיכת תשומת לב.
- מיצוי שבמיצוי של הנושא הנכתב.
- חד צדדיות.
היום אני מרפרף בעיתון זה ומסיים אותו בזמן קצר ביותר. בהרבה מקרים איני זוכר מה בדיוק נכתב שם.
לפעמים אני שואל את עצמי : מדוע אני לוקח אותו ליד בכלל, והתשובה, הרגל, סקרנות, יצר החטטנות , הצורך להיות בענינים.
זאת ההרגשה שלי בתום קריא... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כבר אמרתי את זה לא פעם - סיפורים קצרים לא מדברים אליי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שאני לא מספיקה להבין את הדמות ומיד נגמרת לי כל החוויה איתה.
אבל ספר, כמו הספר של רווה שגיא גורם לי לתהות שמא מסתתר לו איזה יופי בסיפורים קצרים, שמא אני מפסידה כשאני לא קוראת יותר סיפורים קצרים.
סיפורים קצרים הם חוויה אחרת לגמרי! העובדה שמצליחים להכניס כל כך הרבה אל תוך שניים עד שלושה עמודים גורמת לי לפקפק בכל אותם הספרים המכילים 300, 400 עמודים ושבעצם לא אומרים לי כלום.
רווה שגיא הוציא קובץ של סיפורים שמדברים על היחסים בין האדם לאדם, רובם על דגש האינטימיות שיש בין שני ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|