ביקורות ספרים על הספר תולעת משי - קורמורן סטרייק #2

ספר המתח השני פרי עטה של ג’יי קיי רולינג בשם העט רוברט גלבריית, שגם הוא כמו קודמו גרם לי לאהוב ספרי מתח. ליאונורה קוויין פונה לבלש הפרטי קורמורן סטרייק בבקשה למצוא את בעלה אואן, הסופר שנעלם. מיד הקורא נשבה במתח - מה קרה לסופר? האם ברח מהבית כי לא רצה שיימצא, או נחטף, נאבד או משהו אחר? מההתחלה חשבתי שזה הולך להיות ספר אחר שלא עוסק בפרשת רצח, אבל בפרק 16 (מתוך 50) נמצאה גופתו של הסופר ומתחילה החקירה האמיתית: מי רצח אותו ולמה? הספר האחרון שכתב לפני שנרצח נקרא ״בומביקס מורי״ (תולעת משי) ובו הוא מלכלך על האנשים מסביבתו שעבד איתם בהוצאת הספרים, לכן יש לא מעט אנ... המשך לקרוא

תום

גם בחלק בשני תולעת המשי הבלש החריף מצליח נגד כל הסיכויים השאר בספר !!!... המשך לקרוא

avner

***ביקורת עם ספוילרים*** תולעת משי של רולינג הוא ספר המשך לקריאת הקוקיה. ניתן להגיד שהרגשתי לאחר קריאת שני הספרים זהה- תחושת בלבול, עניינים לא סגורים. הרגשתי שלא הכל ברור לי. בדרך כלל לאחר סיום קריאת ספר מתח אני יוצאת בתחושת הקלה - כל הקצוות מתחברים, כל החורים נסגרים. בתולעת משי הרגשתי שאני עם המון סימני שאלה. כמו לאחר קריאת הקוקיה עולה בפני שאלה מרכזית- למה? (אם מישהו יוכל להאיר את עיניי בנושא- יותר מאשמח) בקריאת הקוקיה ג'ון בריסטו רצח את אחותו והתחנן (בלשון המעטה) לסטרייק כדי שיחקור את המקרה- מה שבסופו של דבר גרם להסגרתו. מדוע הוא היה צריך כל כך להתאמ... המשך לקרוא

malik

אל. תקראו. את התרגום הזה. הפעם, בניגוד לקריאת הקוקייה, עשיתי את הדבר הנכון ושאלתי מהספרייה את המקור הבריטי, טעונת שיפור ככל שהאנגלית שלי תהיה. אני רוצה לציין שזו הפעם הראשונה בחיים שחוויתי אכזבה כזאת מתרגום, שגרמה לי להחרים אותו ממש ולצאת לגיחה נחושה מה-comfort zone שלי בשפת האם. ובכן, זה שווה את זה. אני לקראת סוף הספר, והמשימה מאתגרת מאוד, אבל פתאום התחביר הגיוני, המשמעות מועברת ברהיטות, ועם הוויתור על התרגום המקרטע של צוקרמן נעלם התסכול שלי לחלוטין. איך גיבשתי דעה על התרגום אם הפעם קראתי את המקור? פה ושם הסתקרנתי בנוגע לבחירות התרגומיות, וביקשתי מידי... המשך לקרוא

אאורה

אני קוראת ספר בעיקר בשביל הדמויות. לא ממש משנה לי אם העלילה ישנונית, לא אמינה או לא קיימת, ולא אכפת לי אם התיאורים פרטניים מדי או דלים או משעממים, כל עוד הדמויות בנויות היטב. אם אכפת לי מהן, אני אקרא עד הסוף; אם סופר מצליח לגרום לי לאהוב דמות, הוא כבר לא יתקשה לגרום לי לבכות או לצחוק או לפחד. זאת הסיבה שאני בקושי קוראת מותחנים. הז'אנר הזה לא מקדיש הרבה מאמץ לבניית דמות. קרבנות הפשע יהיו בדרך כלל זרים לי לגמרי, ולכן הטרגיות שבגורלן לא נוגעת בכלל ללבי. דמויות עולות על הבמה ויורדות ממנה במהירות כזאת שאני בקושי זוכרת איך קוראים להן. והשחקן הראשי, הבלש, נו, סט... המשך לקרוא

פֶּפֶּר

יותר טוב מ"קריאת הקוקיה" אבל עדיין מומלץ לרולינג לעסוק בקסמים. אם לא הייתי מחבב - פשוטו כמשמעו - את הבלש בעל רגל העץ סטרייק - לא בטוח שהייתי צולח את המהמורות ואת הפיתולים של המוח שלו והיכולת לאתר את הרוצח, שוב בניגוד לעמדת המשטרה. הסיפור של הבלש סטרייק ועוזרתו החביבה רובין והקשר ביניהם יותר מוצלח בעיני מאשר התעלומה שהיא בעיני שולית לסיפור של הקשר המקצועי והאחר והקונפליקט של רובין באשר לעתידה המקצועי כעוזרת בלש. אשמח לקרוא עוד ולו משום שאני מחבב מאוד את הצמד הזה- אשמח אם הספר הבא לא יעבור את 300 - 350 ע' - למרות שבסך הכל נהניתי מ- 517 עמודי הספר.... המשך לקרוא

רוני

"מילים הן כמו כרית נוצות שפתחו אותה, ושכל הנוצות שבתוכה מתפזרות לכל עבר. ברגע שאתה פותח את הפה, את מה שהוצאת משם כבר לא ניתן להחזיר" הנה דיאלוג קצר שהתנהל בסיפרייה העירונית שבעיר מגוריי, ביני לבין הספרנית... אני: אה, סליחה, את יכולה לרשום לי בבקשה את הספר הזה בבקשה? הספרנית: אין בעיה. אגב, אתה יודע שקדם לספר הזה ספר נוסף? אני: אה כן, 'קריאת הקוקייה'. לא כל כך אהבתי אותו. פשוט שמעתי שהספר הזה יותר טוב, וזו ג'יי קיי רולינג שכתבה אותו, אז החלטתי לתת לו צ'אנס נוסף. הספרנית: טוב, אז רק שתדע, הספר הזה נמצא על המדף שם. אני: אוקיי, תודה, אבל נראה לי שאני אוותר על ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

צפו בסיקור בוידאו! http://bit.ly/2909NQV :-) הספר השני בסדרת קורמורן סטרייק - "תולעת משי" היה הרבה יותר סוחף לדעתי מקודמו "קריאת הקוקיה". (סיקור על קריאת הקוקיה: http://bit.ly/1QYAsMc) העלילה הרבה יותר מתוחכמת ויש לסטרייק המון לקוחות חדשים מאחר שהוא התפרסם מאוד בספר הקודם! השפה הרבה יותר קלילה וזורמת וזה פלוס ענק לעומת "קריאת הקוקיה" שבה השפה מתחכמת. יש הרבה יותר דמויות הפעם ואנחנו נחשפים לצד החשוך של המו"לים והסופרים. הקשר בין קורמורן ורובין מתחזק והדגש הפעם הוא על העבר של רובין! הסוף מוחץ. בגלל שהעלילה קצת נגררת עדיין ובגלל שלא אהבתי משהו מאוד בסיסי בעלילה (שעליו א... המשך לקרוא

עידו וספרים

אם אשווה את הספר הזה לספר הקודם בסדרה, קריאת הקוקיה, אז אפשר להגיד שהוא פחות טוב. העלילה, או יותר נכון להגדיר אותה כחקירה, פחות מעניינת מבספר הקודם ולדעתי גם לא כזאת מובנת. אבל אם לא אשווה את הספר, והוא הינו עומד בפני עצמו, עדיין מדובר בספר מתח טוב ולא צפוי. אני מאוד ממליצה קודם כל לקרוא את הספר הקודם ואז לעבור לזה. אני מסכימה עם הביקורת של רויטל ק. שמגיע לג'יי קיי רולינג מחיאות כפיים או טפיחה על השכם שלמרות שיש לה מיליארד דולר היא ממשיכה לכתוב ולהמציא את עצמה מחדש ולדעתי היא גם מצליחה בכך. רק שתשמור על רמה עכבית!... המשך לקרוא

יעל

לאחר "קריאת הקוקייה" הפושר לא הייתי בטוחה שאקרא את הספר הזה. קראתי משתי סיבות - הביקורת של רויטל ק. (תודה!) והעובדה שהוא הגיע עד הבית. עדיין אני חושבת שרולינג אינה כותבת טבעית של ספרי מתח - היא מרבה בפרטים שאינם חשובים דווקא לסיפור המתח - אבל היא יודעת לכתוב בצורה מותחת ומעניינת. וההתקדמות שעשתה בין ספר המתח הראשון לשני שכנעה אותי שיש לה עתיד גם בתחום הזה. בספר הזה היא כותבת על עולם המוכר לה באופן אישי ומדוייק - עולם המו"לות, הסופרים והוצאות הספרים. סופר לא מצליח במיוחד נעדר מביתו וקורמורן סטרייק, הבלש עם עוזרתו הנאמנה רובין מנסים למצוא אותו כשהלקוחה של... המשך לקרוא

yaelhar

ג'יי קיי רולינג לא היתה צריכה להקליד עוד מילה אחת עד יום מותה כדי לחיות באושר, או לפחות בעושר, לאחר סדרת הארי פוטר. אם בכל זאת חשקה נפשה בהגדלת ממונה, הרי שהיתה יכולה לסחוט את סדרת הארי פוטר עוד ועוד, הרבה מעבר לשלושת הספרונים שהוציאה לאחר הסדרה. עלילת הארי פוטר מזוית הראיה של ג'יני וויזלי, עלילותיו של ג'יימס סיריוס פוטר בהוגוורטס, עלילותיהם של ג'יימס וסיריוס המקוריים בהוגוורטס וכן הלאה וכן הלאה. היא היתה יכולה גם לשכפל את עלילת הארי פוטר ולברוא סדרת פנטזיה חדשה עם קווי עלילה דומים באופן רופף לסדרת הארי פוטר. ואחרי זה עוד סדרה, ועוד סדרה. מעריצי הארי... המשך לקרוא

רויטל ק.