ביקורות ספרים על הספר אטה ואוטו וראסל וג'יימס

קראתי את הספר בנשימה אחת. זה ספר פיוטי, מתנגן כמו שירה במיטבה. טכניקת הכתיבה מדהימה בכך שהיא מרומזת, אגבית לכאורה אולם כל מילה שקולה ומדודה, חושפת ומסתירה בו בזמן. הדבר לא מכביד על ההבנה של העלילה אלא להפך - הוא מעצים את החוויה והופך אותה לפיוט. הסופרת אמה הופר (שזהו לה ספרה הראשון), מצליחה להעביר בצורה עדינה ובו בזמן מלאת עוצמה, סיפור של מקום ואנשים בקנדה המערבית, סיפור של נעורים וזקנה, סיפור של השלמה והגשמה, כאשר ברקע מלחמה עלומה אך מזוהה, ואהבה גדולה ממילים. ספר מקסים ומומלץ בכל לב. ... המשך לקרוא

אלי

מעניין כמה מהקוראים את הביקורת הזו יכירו את הסרט שזמזם לי בראש לאורך כל הקריאה : סיפור פשוט. בסרט מחליט איש זקן וחולה לבקר את אחיו שגר מאות קילומטרים ממנו. באין לו רכב הוא מבצע את הנסיעה על גבי מכסחת דשא. זכורה לי מהסרט בעיקר תחושת האמריקנה, המרחבים הפתוחים, הכפריים שפגש ועודדו אותו להמשיך. הספר לא רחוק מהסרט וחופף לו בהרבה מובנים. תוסיפו לזה עוד מלחמה ביבשת רחוקה ותחליפו את האמריקנה במרחבי קנדה. לא מוסיף, לא מזיק, אפילו מרגש לעיתים ואולי גם יעשו מזה סרט.... המשך לקרוא

שמוליק

מישהו אמר פעם, שכלבים וילדים גונבים את ההצגה. לאחרונה מתפתח לו מין קטע שזקנים - רצוי ישישים, רצוי קצת פראים, רצוי כאלה שמשייטים נגד הזרם (בקיצור, נו, זקנים מומצאים) - גונבים את ההצגה גם מילדים וכלבים. כי לאחרונה יש די הרבה ספרים שזה המוקד שלהם. אם להזכיר כמה בקצרה - "המסע הבלתי סביר (בעליל) של הארולד פריי", "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" וגם "ההזדמנות האחרונה של ביל וורינגטון" הם מייצגים שלל לאומים - אטה מהספר הזה היא קנדית, הארולד פריי הוא בריטי, אלן קרלסון בן המאה הוא שבדי וביל וורינגטון הוא אמריקאי. אבל גישתם דומה - מין שלילה של הזיקנה כפי שאנחנו מכירים (... המשך לקרוא

yaelhar

יום אחד הלכתי לבקר את סבתא שלי. - את מי? נו, את סבתא שלי. וכשהייתי אצלה הלכנו יחד למכולת... -רגע, תעצרי רגע. יש לך סבתא בחיים? כן. - בת כמה היא? איפה היא גרה? והיא עצמאית? ובריאה? וצלולה? טוב. אז אני נצחיה, אני בת ארבעים ושתיים וארבעה מילדי כבר עברו את גיל שמונה עשרה. ויש לי סבתא. כשאנחנו הולכות יחד ברחוב. נגיד למכולת הקרובה, ברור מעל לכל ספק שהיא האדם המבוגר ביותר בסביבה. היא בת תשעים ושתיים. גרה בדירה שלה בירושלים. היא עצמאית. בריאה יחסית לבני הגיל שלה. היא עצמאית, אבל ביחס לבני הגיל שלה עצמאות היא דבר מאוד בסיסי, ואדם שהולך לבד (עם מקל), אוכל בעצמו, ומכין את ... המשך לקרוא

נצחיה