ביקורות ספרים על הספר אודיסאה
|
ספר מהמושלמים שקראתי. עמוק ומעורר מחשבה אבל גם כיפי, קליל וזורם.
מומלץ לכל אחד ואחת ללא יוצא מן הכלל.... המשך לקרוא
אהבת? 
|
|
|
האודיסאה, ספר שהקדים זמנו בהמון מובנים.
ראשית, מדובר בסיפור פנטסטי שאפשר היה בקלות לשייך אותו לטולקין.
שנית, זה כנראה הסיפור השלם והמקיף ביותר מהתקופה העתיקה, סיפור של תככים, מסע, טוב ורע, אלגוריות ומה לא.
אני אישית חווה את הסיפור קצת אחרת מהרגיל, אסביר:
בעיני לא מתואר מסע אמיתי אלא הרעיון של כיצד נוצרים מיתוסים או היסטוריה. מסעות אודיסאוס הם לא “דיווח היסטורי”, אלא פרי לשונו הערמומית של אודיסאוס (מספר בתוך הסיפור) על מנת להגיע למחוז חפצו ולקבל כבוד ומתנות על עצם אלוהותו הנראטיבית.
אודיסאוס מספר את קורות מסעותיו הפנטסטיים לפיאקים מתוך ערמו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם באיליאדה היה לנו פרטי פרטים על המלחמה הגדולה בין היוונים לטרויאנים, באודיסיאה יש לנו גיבור מלחמה עייף שחוזר אחרי 20 שנה אל אשתו בנו ומולדתו.
אודיסאוס כבר עייף, הוא איבד את כל חבריו, אם בקרבות ואם בים.
אודיסאוס נלחם 10 שנים במלחמת טרויה והוא התמהמה עוד 10 שנים ברחבי הים התיכון.
למה? תעלומה.
שנה שלמה הוא חי עם קירקה ועוד שבע שנים הוא חי עם קליפסו.
קליפסו היתה צעירה ויפה אך בכל זאת הוא העדיף לחזור לאשתו המבוגרת. הרוח מנצחת את החומר. האהבה מנצחת את היופי.
המחזרים רוצים להתחתן עם אשתו שמחכה לו, כי כל אחד רוצה להיות שליט האי איתקה.
פנלופה אשתו, היא סמל הנא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברגע שבין זיכרון לעצמאות, חשבתי לעצמי כשאני מסיים את הספר, כמה נורא ואירוני לקרוא סיפור על גיבור מלחמה ששב לביתו ביום שבו מציינים את זכרם של אנשים שמעולם לא שבו משדה הקרב. וככה האודיסאה מוכיחה עצמה כסוג של רלוונטית במציאות הישראלית האכזרית שלנו. וככה היא נשארה רלוונטית בכל כך הרבה הקשרים כבר 3000+ שנה.
היופי שטמון באודיסאה של הומרוס (או מי שלא היה או היו המחבר/ים), הוא שכולנו מכירים בעל פה את הסיפורים כי וודאי שמענו אותם פה ושם. וכמו ביוון העתיקה, הועברו מפה לאוזן או ממסך לעין. אבל כמו התנ"ך, אלו הן התובנות שנובעות מהאפוס. מסע חיים של אדם ככל האדם. מהמור... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אוי, איך בני האדם נטפלים לאלים; מאיתנו,
אומרים הם, באות הרעות, אלא שהם אלה
שמתוך פזיזותם זוכים בצרות שלא בהכרח."
דברים אלה אומר זאוס לאלים בשיר הראשון באודיסיאה, ולמרות שיש בהם אירוניה, כי לאורך כל סיפורי התלאות של אודיסיאוס מתמרנים האלים את האנשים, הם מבטאים את רוח היצירה, שהמוקד שלה בסופו של דבר הוא הטבע האנושי, על יצריו, חולשותיו וגדולתו.
אודיסיאה, שמגוללת את שיבתו של אודיסיאוס ממלחמת טרויה לארמונו באיתקה, פותחת בשנה העשירית לנדודיו של אודיסיאוס מאז סיום המלחמה (בה עוסקת איליאדה), כלומר עשרים שנה מאז עזב את ביתו. הוא איבד בהדרגה את אנשיו, ונסחף... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
