ביקורות ספרים על הספר סיפור זמני
|
אז ככה - אהבתי מאד את שנת הבשרים שלי. חשבתי שהספר שבעין הסערה היה מין קשקוש אינטלקטואלי של סופרת שמשתעשעת ביכולת הכתיבה שלה ומתעללת בקוראים שלה. סיפור זמני הוא קצת מזה וקצת מזה. כתיבה טובה וסוחפת מול דפים של פילוסופיה שמעניינים רק את הסופרת ועל כן דילגתי עליהם. אהבתי את הדמות של נאו ואת זו של רות וגם את ההליכה על הקצה של המציאות. עכשיו מחכה לקרוא עוד ספר שלה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספרים זה עניין של זמן נכון לקורא. כל רגע מותאם לזמן הקריאה המיועד לו. אני מזמן שחררתי את החלומות שלי על קריאת ספר נוגע רגע או ספר עוכב זמן. אני מתעסק במילים שלי אל מול הספרים שאני קורא וספר שחודר לי מתחת לעור הוא הספר והוא הזמן.
השבוע סיימתי לכתוב את כתב היד החדש שלי "אבן הכאב וזוג נשרים" תוך כדי התכתבות עם המונדיאל עוצר הנשימה והספר של רות ל' אוזקי. סיפור זמני.
מודה שברגעים שהמשחק שיעמם אותי ובשבוע זה שבנוסף גם שנגמרו לי המילים בספר החדש אני נאסף יחד עם הסופרת הנפלאה הזאת והספר הכה מרשים.
רות אזוקי עשתה כבר בליץ גדול בספר "שנת הבשרים שלי" שלא ניתן להיו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רות היא סופרת שסובלת ממחסום כתיבה, אמריקאית ממוצא יפני, שגרה כעת באי קנדי, עם בעלה והחתול שלהם.
יום אחד היא מוצאת על אחד החופים שקית ובה תיק אדום של "הלו קיטי".התיק מכיל שעון עתיק,
2 צרורות מכתבים, האחד כתוב ביפנית והשני בצרפתית ויומן של נערה יפנית-אמריקאית בשם נאו.
מהרגע בו היא מוצאת את השקית נכרכים חייה של רות בחיי אותה נערה.
את השאר תגלו כשתקראו את הספר.
למה אהבתי אותו כל כך?
יש בו כל כך הרבה : גם תעלומה וגם פילוסופיה גם היסטוריה וגאוגרפיה. יש רגעים שהסבל של נאו קשה מנשוא גם עבור הקורא, באחרים ההומור והחמלה שופעים וממלאים אותי חמימות.
רות ל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלא! אהבתי. קראתי גם את הספרים הקודמים שלה ושמחתי על ההזדמנות לעוד ספר שלה. לא התאכזבתי. החיבור בין הסיפור הסמי אוטוביוגרפי של הסופרת לבין סיפורה של הנערה היפנית מקסים, קריא ופשוט היה כיף לקרוא. מומלץ ומחכה לספר הבא שלה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
- זהירות, ספוילרים-
משהו בתרבות היפנית מאוד מושך אותי. אני לא מחובבי האנימה והמנגה ושאר המאפיינים של יפן העכשווית, אבל הספר הזה די הבהיר לי את מקור המשיכה: ההיסטוריה העתיקה, הדת העלומה ובעיקר השוני המהותי כל כך בין תרבות אסייתית (בהכללה גסה) למערבית. הכל שם שונה: היחס לניסיונות התאבדות על פסי רכבת הקליע כ"חוסר נעימות" שאין צורך לדבר עליה יותר מדי כשהמשטרה מביאה הביתה את המתאבד/ת הסורר/ת, הדגש על חוכמת הזן ועל התפילות כדי לשנות את מצב התודעה של הפרט ולא את המצב של החברה בפועל ועוד הרבה דברים שבולטים מאוד בספר הזה, בין אם ב"הווה" המסופר ביומן של נאו או בע... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבלי להכנס לעל מה ולמה כיוון שכל הביקורות הקודמות עשו זאת יותר טוב ממני. אני פשוט אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי בזמן האחרון. מעבר לעובדה שהוא סוחף אותך איתו לעבר, להווה ולעתיד הוא מנסה גם בדרכו שלו לספר את סיפורו של הסופר ולא רק של הדמויות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה אם כי מורכב מאד, דרושה הרבה סבלנות לקרוא אותו. לקח לי הרבה זמן והיו קטעים פילוסופיים לא פשוטים להבנה אבל היה שווה את המאמץ. ספר מיוחד שנכתב ע"י סופרת מוכשרת מאד.
רות, סופרת לשעבר, גרה באי שקט בקנדה עם אוליבר, גנן-אמן ופעיל למען הסביבה, ועם פסטו החתול. יום אחד היא מוצאת ליד הים שקית ובה תיק אדום של "הלו קיטי" ובתוכו יומן של נערה יפנית-אמריקאית ששמה נאו, שעון של חייל קמיקזה ושני סוגי מכתבים אחד ביפנית והשני בצרפתית. היא משערת שהחבילה נסחפה מיפן בעקבות אסון הצונאמי ב- 2011.
רות שגם היא יפנית-אמריקאית, סקרנית לקרוא את היומן ולגלות מה עלה בגורלה של ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
היום היה לי יום חופשי, והחלטתי לבלות אותו בבטלה יחסית בבית. גלשתי כה וכה במחשב, עד שמצאתי מתכון של עוגיות "רעידת אדמה" שמזמן תכננתי להכין. חלק מהמוצרים במתכון חסרו לי בבית, ולכן ירדתי לסופר הקרוב כדי לקנות אותם. כשחזרתי הביתה המשכתי לגלוש. העליתי בפייסבוק שאלה הנוגעת לחלק שלא היה ברור לי במתכון. בסופו של דבר עזבתי את המתכון וניגשתי למטבח. בעבר מתכונים שהיו דורשים מספר שלבי הכנה, ובוודאי כאלה שכרוכות בהן מילים מפחידות כמו "באן מארי" היו גורמים לי להירתע בבהלה ולחפש מתכון אחר. אבל השתכללתי קצת מאז. היום אני רק צריכה מספיק זמן פנוי, ומטבח נקי, וזה היה לי ב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"סיפור זמני" הוא ספר טוב כי בראש ובראשונה הוא קריא, מעניין וסוחף למרות אורכו הלא מבוטל. יש לו את התכונה הזאת של page turner אתה קורא כי אתה פשוט רוצה לדעת מה קורה עם הדמויות, בעיקר עם נאו, הנערה היפנית המקסימה שחזרה ליפן לאחר שגדלה בארה"ב ונאלצת להתמודד עם התעללות נוראית של חבריה לכיתה ועם קריסתה של משפחתה ובעיקר של אביה האובדני שלא מוצא את מקומו ביפן. נאו כותבת את היומן אותו מוצאת רות, הסופרת היפנית למחצה, הסובלת ממחסום כתיבה וחיה עם בעלה התימהוני וחתולם התימהוני לא פחות באי נידח ומוכה סופות בקנדה. הסיפור מסופר דרך שתי נקודות המבט של הנערה הכותבת והאישה ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז ״שנת הבשרים שלי״ הנפלא שהלם את משנתי הצמחונית, יש לרות אוזקי פינה חמה בליבי. גם ״על פני הבריאה כולה״ לא הכזיב (אם כי לא התעלה לדרגת הראשון) ועכשיו מגיע הספר החדש שהוא כל כך שונה ובכל זאת מלא נקודות השקה בנושאים של קיימות, הבדלי תרבות אמריקאים – יפנים, פציפיזם, זן ומשמעות החיים.
רות הסופרת חיה עם בעלה, אוליבר, ועם חתול העונה לשם פסטו על אי מבודד בקנדה. במהלך אחד מטיוליה על החוף, תקופה קצרה אחרי הצונאמי שהחריב אזורים ביפן, נפלטת מהים שקית אטומה המכילה יומן ומכתבים. רות מגלה כי היומן שייך לנאו, נערה יפנית – אמריקאית בודדה הפונה אליה מעבר למקום ולזמן... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשסיימתי לקרוא את ''שנת הבשרים שלי'' מיד חיפשתי עוד ספרים של אוזקי. בספר הזה אוזקי עוסקת בשאלות ''מה הוא זמן'',''מה הוא רגע'' ו-''מה זה עכשיו''? את השאלות היא בוחנת מנקודת מבט של ילדה מתבגרת יפנית, אביה בעל נטיות האובדניות, נזירה בת 104, טייס קומיקדזה וסופרת הנמצאת במשבר כתיבה. לכל אחד תשובה משלו לשאלות שנשאלו.ספר שעוסק בנושא מורכב שכזה עלול היה להיות משעמם וכבד, אבל אוזקי עטפה את התהיות הפילוסופיות בסיפור מעניין, כך שהכתיבה זורמת עם מידה טובה של אירוניה עצובה. אישית נהנתי מהספר.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
