ביקורות ספרים על הספר ההיסטוריה של ההיסטוריה
|
#
יש סופרים שמכריזים מלחמה על קוראיהם. הם כותבים בסיגנון בלתי אפשרי להבנה אינטואיטיבית. כל פרק בספרם הוא פרק שהקורא טופח לעצמו על השכם "עברתי!" ועל הכל נסוכה ההרגשה שככל שהספר יותר קשה לקריאה, כך הוא טוב יותר, מתאים לקוראים "מיטיבי קרוא", ולנובל לספרות. זו טעות דומה לטעות של אלה הבוחרים במוצר היקר יותר מתוך ההנחה האוטומטית שהוא גם הטוב יותר. הדרך קשה, הסיפור סוריאליסטי, החצץ נלעס והתמורה? נמוכה.
מרגרט טאובר – או שמא טויבר – היא אמריקאית שחיה בברלין. היא סטודנטית נצחית להיסטורייה. רוב התייחסותה לחיים היא באמצעות קריאת ספרים ומאמרים בנושא הרלבנטי. ה... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
רציתי מאוד וניסיתי, באמת. הרעיון נשמע לי מעניין.
החזקתי מעמד במאמץ רב עד עמוד 200 והחלטתי לנטוש. יש כמה ניצוצות, אבל זה לא ממריא לשום מקום. לעניות דעתי, הספר הזה הוא פשוט פלצנות טהורה: כאילו עמוק, כאילו חכם. אולי יש איזו התגלות ב-180 העמודים שנותרו? ייתכן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ישנם ספרים שכשאני מתחיל לקרוא אותם אני משוכנע שמישהו עובד עלי.
הספר הזה הוא כזה. אחרי שהצלחתי לגרור את עצמי במשך 100 עומדים, זרקתי אותו בסלידה.
נראה כאילו ה"סופרת" החליטה להילחם בכל מי שישלם במיטב כספו על הספר וירכוש אותו. ולכן היא הכניסה לתוכנת מחשב גיבוב בלתי אפשרי של מילים, עירבבה היטב והקיאה לתוך הדפים בליל בלתי מובן בלי שום קשר הגיוני - לא בשורה, לא בעמוד ולא בפרק.
םשוט גועל נפש. הפוך מכל מה שמגדיר ספר.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בהנאה גדולה, הייתי מפרט יותר עם לא הייתי מעבד את העותק שקראתי. בעיקרון העלילה הולכת מזיכרונה של הדמות הראשית (מרגרט) כמדריכת תיירים בברלין, הרומן שהיא מנהלת עם מרצה באוניברסיטה. ביוגרפיה משפחתית עם אב בעייתי ואנקדוטות על הרייך השלישי (היו לי סיוטים בלילה במהלך הקריאה). מבחינה היסטורית הספר מדויק, מבחינה ספרותית השילוב בין ראליזם לדיסטופיה מעניינת אבל משמיטה פרטים. בכול זאת יש סצנות כמו הסיור בשוק הפשפשים ואיך נוצרה הגבעה בברלין בעקבות פעולות הרייך השלישי בעיר שקשה לשכוח. מאוד מזכיר לי שטיילתי בעיר עם מדריך אמריקאי ועשינו סיור בצד ה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה וקשה. קשה טכנית וקשה רגשית.
קשה טכנית, כי איידה כותבת מדהים, אבל לא קל. היא דורשת מקוראיה הרבה מאד ריכוז ותשומת לב. זה לא ספר שאפשר לרפרף עליו, ליהנות מהעלילה ולעבור הלאה. כל פסקה בו דורשת קריאה איטית ומעמיקה כדי שבסופה תבין מה בדיוק קרה בה. למען האמת, גם אחרי קריאה איטית לא תמיד מבינים. לפעמים זה נדמה קצת כמו ספר פנטזיה או מדע בידיוני, מרוב כמות הביטויים המעורבבים בביטויים אחרים בצורה נפתלת ולא לוגית בעליל.
הכתיבה שלה מיוחדת, מין יצירה אבסטרקטית מאד ועם זאת ריאליסטית מאד. מין שילוב נדיר ומקסים שטרם ראיתי. הדימויים שהיא מעניקה למושגים, חפצי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתים מדממים בברלין
אני תמיד מקנא בסטודנטים להיסטוריה היוצאים ללימודים בעיר בעלת תרבות זרה מושא לימודיהם, חיים בהווה העיר, ובו בעת שקועים בעברה, שילוב היוצר חווית תרבות טוטאלית שיש בה קסם רב הבוחן את הקשר בין העבר להווה.
האמירה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת כשמדובר בברלין, אליה מגיעה מרגרט צעירה אמריקאית ממוצא גרמני, סטודנטית להיסטוריה הלומדת באוניברסיטה החופשית, בעיר שיש בה קסם מרתק בדיאלוג המעניין שהיא מקיימת בין עברה האפל, לבין המודרניות העכשווית שלה, כעיר תוססת, תרבותית ובינלאומית, עיר שמושכת אליה צעירים מכול העולם וישראלים.
מרגרט מדריכה תי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה בשום פנים ואופן לסרב לספר עם שם מפתה כמו "ההיסטוריה של ההיסטוריה". ובאמת לא סירבתי, וטוב שכך. זהו ספרה הראשון של איידה הטמר היגינס, אמריקאית ילידת בוסטון שטיילה לא מעט בעולם, הגיעה להודו, לשבדיה וגם לברלין, שם חייתה מספר שנים ועבדה כמדריכת טיולים. גם גיבורת הספר, מרגרט טאוב (או אולי מרגרט טויבנר?), היא אמריקאית, סטודנטית להיסטוריה ומדריכת תיירים שחיה בברלין מספר שנים. מסתבר שלא רק ישראלים נמשכים לברלין...
אך מרגרט מגיעה לברלין לא עקב המחירים הנמוכים אלא עקב סיפור משפחתי ועקב משיכתה להיסטוריה של העיר. ההיסטוריה החיה, ה... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר ההיסטוריה של ההישטוריה מצוין ומומלץ מאד
תארו לכם שאתם מתעוררים ביער ולא זוכרים מה קרה בחצי שנה האחרונה. ותארו לכם שהיער הוא יער גרונהוולד ולמעשה אתם מייצגים לא אדם אלא עיר והעיר היא ברלין ושכחתם את מלחמת העולם השנייה ופשעי השואה, אבל מישהו מליט שאתם צריכים להיזכר.
ספר מרתק על הזיכרון של השואה בימינו כתוב בצורה מיוחדת, לעיתים פילוסופית מדי ואולי אפילו קשקשנית מעט, אבל צריך לקרוא ולדלג על הפסאות המיותרות.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר ההיסטוריה של ההישטוריה מצוין ומומלץ מאד
תארו לכם שאתם מתעוררים ביער ולא זוכרים מה קרה בחצי שנה האחרונה. ותארו לכם שהיער הוא יער גרונהוולד ולמעשה אתם מייצגים לא אדם אלא עיר והעיר היא ברלין ושכחתם את מלחמת העולם השנייה ופשעי השואה, אבל מישהו מליט שאתם צריכים להיזכר.
ספר מרתק על הזיכרון של השואה בימינו כתוב בצורה מיוחדת, לעיתים פילוסופית מדי ואולי אפילו קשקשנית מעט, אבל צריך לקרוא ולדלג על הפסאות המיותרות.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ידעתם שעיר יכולה לנשום כמו בשר חי ולהקיא מתוכה את כל העבר שלה? אז היא יכולה. ובצורה אמינה, אינטיליגנטית, עם הדימיון הכי עשיר עם להטוטי שפה שמזמן לא ראיתי (או חוויתי יותר מדויק, מודה שלא הבנתי את כל כל הדימויים) ועדיין לשמור על מתח, אמינות וחוסר זיוף. איידה האטמר-היגינס היא בחורה שהייתי מאוד רוצה כחברה טובה. אבל היא קודם כל סופרת גדולה, שכמו ברלין, שמקיאה מתוכה נשמה רקובה של העבר החי, גם המחברת, התמסרה כל כולה עם הלב, הנשמה ואני חוששת שלא מעט יסורים גופניים, מה שגרם לי לתהות אם יהיה לה ספר שני בכלל. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
