ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 בנובמבר, 2014
ע"י שין שין
ע"י שין שין
מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה בשום פנים ואופן לסרב לספר עם שם מפתה כמו "ההיסטוריה של ההיסטוריה". ובאמת לא סירבתי, וטוב שכך. זהו ספרה הראשון של איידה הטמר היגינס, אמריקאית ילידת בוסטון שטיילה לא מעט בעולם, הגיעה להודו, לשבדיה וגם לברלין, שם חייתה מספר שנים ועבדה כמדריכת טיולים. גם גיבורת הספר, מרגרט טאוב (או אולי מרגרט טויבנר?), היא אמריקאית, סטודנטית להיסטוריה ומדריכת תיירים שחיה בברלין מספר שנים. מסתבר שלא רק ישראלים נמשכים לברלין...
אך מרגרט מגיעה לברלין לא עקב המחירים הנמוכים אלא עקב סיפור משפחתי ועקב משיכתה להיסטוריה של העיר. ההיסטוריה החיה, ההיסטוריה הנשכחת וזו המודחקת. הסיפור מתחיל באופן די בנאלי עם מקרה של אמנזיה, כנראה בעקבות טראומה. מרגרט מתעוררת ביער ולא זוכרת איך הגיעה לשם, מה ארע לה ובכלל מה קרה בחודשים האחרונים של חייה. נקודת מוצא לא מקורית זו מובילה בדרכים עקלקלות לסיפור מקורי ביותר, הכתוב בסגנון ספק ריאליסטי, ספק סוריאליסטי שעוקב אחר מאמציה של מרגרט לשחזר את עברה בעיר שכל כולה ניסיון התמודדות או חוסר התמודדות עם העבר. כך מרגרט נרדפת ע'י מגדה גבלס בדמותה של אישה/ציפור טרף, נתקלת בשומר הראש האחרון של היטלר ומגלה בוקר אחד שכול בתיה של ברלין הפכו לבשר ודם.
בדומה ל HHhH המופתי מאת לורן בינה, שהמציא מחדש את הכתיבה הביוגרפית ההיסטורית גם היגינס מגלה דרכים חדשות לכתוב על מה שלא ניתן לנסח במילים. מה שכבר הפך מזמן לנושא לימוד בבית ספר (ציטוט אמיתי מעולם ביה"ס: " אוף, מחר יש מבחן בשואה") כלי ניגוח בידי פוליטיקאים דמגוגים או חור שחור ולא נגיש בחוויה האנושית. כמו ברלין, גם הרוע המוחלט, הוא בעל כוח משיכה עצום וניסיונות ההבנה, ההתמודדות והפיענוח בלתי מסתיימים וכנראה שגם לא יסתיימו בעתיד הקרוב. כפי שמוכיח מספר הספרים, הסרטים, ספרי העיון ושאר החומרים בנושא מלחמת העולם השנייה, השואה ושאלת הרוע הממשיכים לצאת כל הזמן. (כפי שאמר בציניות אחד הפרופסורים שלי להיסטוריה באוניברסיטת ת"א: "אם תכתבו משהו על הנאצים זה בטוח יפורסם".)
היגינס כותבת דף חדש בספר הבלתי נגמר של ניסיונותיו של המין האנושי להתמודד עם הרוע. הספר קשה לפרקים, נפתל, מוטרף, ביזארי, עמום, שווה התמודדות.
נב גם עיצוב העטיפה מאוד מוצא חן בעיניי אם כי אני לא בטוחה מדוע וכיצד הוא מתקשר לספר.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
גם כמו רץ העטיפה היא פשוט התבנית החיצונית של הגזע הארי.
ביקורת יפה
|
|
|
עומר ציוני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי
ביקורת מענינת ויפה! |
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
כן, רץ, אתה כנראה צודק.
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
גם אני רכשתי את הספר כי אני לא יכול לעמוד בפיתוי של ספר שהשם שלו ההיסטוריה של ההיסטוריה,
לגבי הכריכה - ילד בלונדני מסורק בקפידה, אב טיפוס לגזע הארי ולתורה הנאצית שקדשה משפחות מרובות ילדים וראתה בכך את יעוד הנשים - זאת הפרשנות שלי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
נשמע מעניין, למרות שאני לא מחובבי לימודי ההיסטוריה.
|
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
לצורך הנאה בלבד:)
|
|
|
צילה
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הספר ברשימת הספרים העתידית..
|
|
|
lmh@rt
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
מסכימה איתך לגבי השם המפתה .. :)
עושה רושם שאצלך היסטוריה היא מעבר להתעניינות גרידא :) לימודים לצורך הנאה או מקצוע ? ( מצטערת, פשוט הסתקרנתי :) )
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
