ביקורות ספרים על הספר עוד תראה - הספרייה של בבל #

קלמון בן ה-12 נדרס, בעת נפילה לא ברורה, ע"י קרון במטרו של פריז. אין פרטים רבים וזה גם לא נועד לסחוט דמעות. אביו, המתקרב לגיל 40, מספר את הסיפור בגוף ראשון, שאילו לא ידענו שמדובר בצרפתי שורשי, לא היה ספק שמדובר באידישע מאמע פולניה. לא הצלחתי להבחין בשמו של האב, אבל ממה שהוא מספר, קלמון לא היה ממש ילד מתוכנן והוא נולד לזוג צעיר כשהאם נאבקת בהשלמת הדוקטורט שלה והאב רק בראשית צעדיו בעבודה. כך או כך, גם הנישואים החזיקו מעמד שנים ספורות בלבד וקלמון נותר בחזקת האב, שטיפל בו בכפפות משי, וכמקובל בעדות פולין, לא חדל מלסנוט בו, לרדות בו ולדחוק בו. השיא היה כמובן עם פרוץ... המשך לקרוא

מורי

זהו מונולוג של אבא על אחד מהפחדים הכי גדולים של האנושות האישית – מותו של ילד, של הבן. סיפור קורע לב ונשמה, על אב המאבד את בנו בפתאומיות בנסיבות טרגיות וטיפשיות. הבן אובד באיווחת גורל של רגע חסר זהירות, המסיימת את חייו של בנו יחידו, נער על סיפו של גיל ההתבגרות. בן שלנצח יישאר בן 12. זהו וידוי חושפני ישיר, חד ובלתי אמצעי על אהבה על בדידות ועל שכול. האב בסיפור מתוודה על ניסיון התמודדותו עם המצב הבלתי אפשרי והבלתי אנושי הזה. הוא שואל שאלות רבות על ילדות, הורות, היחסים בין ההורים לבין הילדים, על הקונפליקטים והמאבקים בינהם. הוא מתעסק בשאלות על התמודדות הו... המשך לקרוא

מירב גת

אפוטרופסות כפויה על אב חד הורי, מציבה בפניו כל יום דילמה לאופן התנהלותו מול בנו. זיכרונות עבר מהתנהלות אביו, אשר ממנה סולד הגיבור, אין בה די בכדי לתת לו את התבונה לאופן הכי נכון שעליו לנהוג בבנו. ייסורי מצפון, חיפוש בלתי פוסק, חרדה, תקווה ושאיפה לטוב... קריאה על סף דמעות, נוגע, לטעמי זו תהיה קלאסיקה....ספר חובה. ... המשך לקרוא

ש. בן-אריה

חשבתי שהוא בעיקר כנה. הוא אינו עושה הנחות לעצמו, או למי שקורא את הדברים. וכותב את מה שהוא חושב כאילו בלי צנזורה. ומה שהוא חושב זה שהוא לא היה אבא טוב. שהיה יכול - וצריך - להיות יותר קשוב לבנו כשעוד היה, לא לקבל את עובדת קיומו כברורה מאליה, להימנע מהתנהגויות מסויימות, לטפח התנהגויות אחרות. כשבנו בן ה 12 נהרג בתאונה במטרו, התחיל לחשוב על התפקיד שנראה כאילו נולד אליו - להיות אב. הספר הזה הוא זרם מחשבותיו ותאור מציאותו, בעיקר תאור של אהבתו של האב לבנו, אהבה שפעמים רבות התחפשה לדברים אחרים: כמו חובה, צדקנות, "חינוכיות" ועוד דברים בהם אנחנו עוטפים את אהבתינו ודבק... המשך לקרוא

yaelhar

קלמון בן ה-12 מת, נפל אל מותו בתחנת מטרו פריזאית, עם הפנים לתוך הפלאפון המשיך ללכת ולא עצר עד שנפל אל מותו אבל , גם החיים של אביו נעצרו, בו במקום , אביו שגידל אותו מאז שנפרד מאימו , במונולוג מצמרר בלי הפסקה של פרקים או קטעים אביו של קלמון מתאר את אופן גידולו של הבן הלבוש המוזיקה שפת דיבור ועוד, הבן השאיר אחריו אב מבולבל עוד יותר , אב שרק הזכרונות מחזיקים אותו , אב שבעת שריפת גופת בנו פוגש את אשתו לשעבר עם בעלה החדש אביו המתעולל עם צעירות שכנים תלמידים מורים ועוד , חיים שלמים , ועל האב להמשיך לחיות עם החוסר הנורא הזה, כאמא לבת 12 אוכל תמיד להבין גם את הקושי עם ... המשך לקרוא

רונדנית

התמודדות עם אבל ואובדן לא תעלם מחיי אף אדם בעולנו ועצם היותנו שונים זה מזה כך ההתמודדות שלנו עם הנושאים הללו תהיה שונה מאדם לאדם. הספר הזה הוא מונולוג של אחד מאותם אנשים שחווים אבל קשה מנשוא - אבל על בן הרוג. זהו מונולוג של אב שכול שאיבד את בנו בתאונת מטרו טיפשית ומיותרת מה שגורם לאובדן להרגיש עוד יותר איום ונורא והופך את נושא המוות לאכזרי יותר ועצם כך ההתמודדות עימו קשה יותר וארוכה יותר. במונולוג הזה אנו מקבלים הצצה נדירה מבחוץ לתוך ראשו של אדם שאך זה שכל את בנו יחידו ומגלים כיצד אדם מרגיש בעת אבל כאשר המוות עוד אופף אותו ולא נותן לו מנוח. אף אדם א... המשך לקרוא

ראיה

הסקירה הזו נרשמה כשברדיו הושמע השיר "שיר לשירה" ששרה מירי מסיקה. (מילים: יונתן גפן לחן: קורין אלאל). אני אישית מאוד אוהבת את השיר הזה והוא הושמע בדיוק בזמן שהקלדתי את הסקירה. דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד הקשיבו לקולך. דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך. חבקי את כל פחדי בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך. עולם חדש וטוב אני אתן לך. כבר במבט כחול את מגלה, כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה. תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך. סיכת פרפר קשורה בשערך.... המשך לקרוא

לי יניני