ביקורות ספרים על הספר פיטר פן חייב למות - דייב גרני #4

ספר רביעי ועדיין מצליח לפתח עלילה מדהימה, גם כרך זה מעט ארוך אפשר היה להוריד שליש ועדיין לשמור על העלילה שלמה, בכל אחד מהספרים החידה הופכת מורכבת יותר והפענוח מפתיע. ... המשך לקרוא

avner

מותח כתוב יפה אך מרוח וקצת לא אמין... המשך לקרוא

גקי

אינטליגנטי. מתובל בהומור במידה הנכונה. ספר מתח טוב.... המשך לקרוא

סבטלנה כהן

תמיד כיף לחזור לעוד תעלומה של דייב גרני. הספר הזה הוא באמת המרתק מכולם והתעלומה נפתרת ממש בעמודים האחרונים שלו. כרגיל קצת ארוך ואפשר היה לקצר.. אבל שיהיה.. אהבתי מאוד! מומלץ :) ... המשך לקרוא

תולעת ספרים 1990

הבלש בגמלאות דייב גרני נשאב בעל כורחו לתעלומה נוספת, שבמרכזה עומד רוצח מסתורי באותה מידה שהינו מפלצתי: פיטר פן, כך הבריות קוראים לו, בשל מבנה גופו הילדותי וזהותו הבלתי הידועה. מדובר ברוצח שכיר חסר מעצורים, שבלבו בוערת תשוקה מתמדת לחרוץ חיים, והוא משאיל את כישוריו האכזריים לכל המרבה במחיר. אף אחד לא יודע מה היא זהותו האמיתית של פיטר פן, ולמה הוא בוחר בשיטות רצח מעוררות חלחלה וחסרות רחמים על מנת לפגוע בקורבנותיו. דייב גרני נחוש בדעתו לא לתת לרוצח הנוראי לחמוק ממנו, גם אם זה אומר להציב את עצמו בקו האש. ג'ון ורדון בהחלט יודע כיצד לבנות עלילת מתח טובה, מ... המשך לקרוא

דנה

"שיכורת הגה". ככה גיסתי קוראת לי. והכל בחיבה רבה, ואהבה, כמו שצריך להיות בין גיסות. לאחר שנים רבות שבהן נדדתי באוטובוסים ורכבות ושלל מוראות תחבורה ציבורית בישראל זכיתי שיהיה לי רכב משלי. אין פלא שהתלהבתי קלות מהיכולת פשוט להיכנס לאוטו ולקחת אותו לכל מקום שאני רוצה, בלי תלות במועדי יציאה והגעה, בתחנות שנקבעו מראש ובנוסעים נוספים. פלאי פלאים ממש. היה אפשר לחשוב, אולי, שההתלהבות הזאת תפוג לאחר זמן מה, או לפחות תדעך אל הקרקע המציאותית של פקקים, אגרסיביות של נהגים, שוטרי תנועה, דוחות, וקשיים במציאת חניה. אבל לא. להיפך, הורשתי את החידק הזה הלאה, אל ילדיי היקר... המשך לקרוא

נצחיה

ספר מתח נוסף (הרביעי בסדרה) של הבלש דייב גרני. חבר/עמית שעזר לגרני בעבר וגם בשל העזרה הזאת פוטר מהמשטרה, פונה לגרני שיסייע לו בחקירת רצח. מדובר ברצח של אדם אמיד ומתמודד למשרת מושל שנורה ע"י צלף ושאשתו/פרודתו הורשעה ברצח. לטענת השוטר לשעבר האשה הופללה וזה כרטיס הכניסה שלו לעולם החקירות הפרטי, כשבנוסף הוא יוכל להציג את המשטרה במערומיה ולהשלים את נקמתו. גרני נעתר לבקשה ולא יודע שבכך הוא פותח פרשיה סבוכה, מורכבת, וכרגיל אצלו - גם מסוכנת לו ולאחרים. ספר מתח בלשי/משטרתי/פלילי מורכב, קצבי, מעניין וגם מפתיע בפתרון התעלומה על כל המשתמע מכך.... המשך לקרוא

אבי

ספר מהמם, מושלם וכתוב נכון ובצורה יפה. וגם מצחיקה. נהניתי מכל רגע. נ.ב לא הבנתי מי זה לעזאזל מלקולם קלרט?... המשך לקרוא

Bookworm

אני לא אחפור ולא אגיד מעבר למה שיש לי להגיד . מי שלא מביו ולא מתעניין בעולם הפשע והבלשות בחיים לא יבין את הספרים האלה . ג'ון ורדון הוא סופר מעולה עם כתיבה מטורפת כשכל פרק משאיר טעם של עוד ומטח לדעת מה קורה בהמשך. לסיכום : אם אתם לא אוהבים פשע , תעלומה ומתח בלתי פוסק אל תקראו את הספר ואם כן אז לכו לחנות הקרובה ותקנו אותו כי כל הספרים של ג'ון ורדון הם ספרים מעולים. ... המשך לקרוא

הלן

ספר מעולה עשוי בידו של אומן ויוצר כמו גון ורנון ספר מותח ומרתק קשה להניח מהיד מאוד חזק ומחבר אותך ונועל אותך בתוכו אני ממליצה לכל אוהבי המתח לקרוא את הספר הזה :)... המשך לקרוא

מלכה רומנטית

ספר נהדר. מה יותר טוב מדייב גרני, קצת מדלן, והרבה הרבה ג'ק הארדוויק גס הרוח?!.. ... המשך לקרוא

קורא כרוני

כלתי היקרה, המודעת לחיבתי העזה למצעים יפים, אמרה לי פעם את המשפט האלמותי: "ציפיות יש רק על כריות". מיד צירפתי למשפט הזה את המשפט המיושן, אך אקטואלי: "כגודל הציפייה כן גודל האכזבה", הנחתי את שני המשפטים, זה בצד זה, על מדף הציפיות המקופלות באופן מוקפד על המדף בארון חדר השינה שלי, והפנמתי את העובדה, כי לרוקמי חלומות כדאי תמיד לקחת בחשבון שמישהו יתרשל במלאכתו, שלא לומר, יוציא תחת קולמוסו יצירה בינונית, מגוחכת, מופרזת, לא אמינה ובלתי מוקפדת בעליל. וזאת עליכם לדעת, במהלך החגים הבאים עלינו לטובה, הופך מעוני למלון בזעיר אנפין, שבו למצעים ולציפיות יש תפקיד חשוב, ... המשך לקרוא

אפרתי

אני לא יודע על על מה אתם מדברים, מתקשה להבין על מה הברבורים. הספר החדש בסדרה פשוט מעולה! נכון, הוא לא טוב כמו "חשוב על מספר" ובטח שלא טוב כמו "עצמי עיניים חזק" שלדעתי הוא הטוב ביותר, אבל הוא יותר טוב מ"תנו לשד לישון" ובכללי מדובר בספר מתח מעולה! הוא מבין הספרים שכל המידע המידע מונח לפניך אפילו לפני אמצע הספר והמטרה שלך בתור קורא זה לפתור את התעלומה לפני שדייויד גרני פותר אותה. אני אישית לא הצלחתי, את הסוף הזה לא ראיתי מגיע משום מקום! לא חשבתי על הכיוון בכלל. נהנתי מאוד מהפתרון וגם ממהלך הספר באופן כללי, איך חלקי הפאזל מוצאים את מקומם כמו שחברינו הבלש ... המשך לקרוא

פרג'ון

ג'ון וורדן כותב על דייב גרני, בלש מהולל במחלקת הרצח של משטרת ניו-יורק, שיצא לגמלאות בגיל 47 והוא מתגורר עם אישתו מדלן בבית חווה מבודד.למרות שהבטיח לאישתו שלא ישוב לעבודתו לעולם, הוא תמיד חוזר. זה הציר המרכזי בכל אחד מהספרים שלו. אבל כאן למעשה מסתיים הדמיון. כל אחד מהספרים עומד סיפור מותח בפני עצמו. סיפרי המתח של ג'ון ורדי מיועדי בעיקר לקהל שוחר המותחינים שהם בני 40+. ולוא רק בשל העובדה שבכל אחד מהספרים, שזור הסיפור על רקע מערכת הייחסים המורכבת בין גרני לאישתו מדלן.דבר שיוצר אווירה כבדה שאינה מאפיינת סיפורים מהז'נר הזה. בכך אומנם ייחודו. אבל באותה עט גם ח... המשך לקרוא

הקורא בספרים

זה הספר הרביעי בסדרה, ונהניתי ממנו כמו מהשלושה שקדמו לו. אני באופן אישי מאוד אוהב את הגיבור הראשי של סדרת הספרים (הבלש בדימוס דייב גרני), ואת יכולת החשיבה ופענוח הנתונים שלו. החיסרון הגדול בספר הזה, לדעתי, הוא השפה הגסה. ורדון מכניס בפי הדמויות בספר כמות קללות אין סופית, וחבל. אני מסכים גם שאפשר היה לקצץ את כמות העמודים בספר. בכל אופן, ספר טוב. ... המשך לקרוא

פשוט

למרות האכזבה שלי מהדרך בה בחר ורדון לסיים את הפרק הרביעי בסדרה של דייב גרני, אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי מהספר בכלל. למרות הסלידה שלי מכל סצינות ה'בית בכפר' שממלאות את הספרים, הן בהחלט מהוות הפוגה קלה משטף הפרטים והאפשרויות שיש בעלילה. *יכול להיות קצת ספוילר* בספר הזה ורדון בנה דמות חדשה - ומלאת פוטנציאל- של רוצח פסיכופת עם תסביך ילדות. בציפייה למונולוג המסביר את האירועים וחשיפת מניעי הרצח, מרכיב בנאלי אך נדרש בספרים כמו זה, סיימתי את הספר ביום אחד, אך לא קיבלתי את המונולוג לו ציפיתי. התעקשותו של ורדון למקד את העלילה בגרני עצמו ולא בדמות הרוצח המס... המשך לקרוא

snir51

אם תשאלו, אני אדם של עיר. בשום מצב לא הייתי מסכימה לגור בקיבוץ, או במושב, או באיזה משהו מהסוג הזה. זאת אומרת, הייתי שמחה לאיזה סופ"ש בצימר בצפון, עם כל הנוף והטבע מסביב, והשקט ששום דבר לא מפר אותו. וגם כשהייתי מבקרת את סבתא שלי בקיבוץ הייתי נהנית מכמה ימים של רוגע. אבל לגור במקום כזה? בחיים לא. אני חייבת את הרעש, את הלכלוך, את ההמוניות, את החנויות ואת האנשים מכל פינה ואת המכוניות ברחוב והאוטובוסים והקניונים. אם יש משהו שאני יכולה להגיד בביטחון, זה שבעיר אף פעם לא משעמם. תמיד יהיה איזה משהו ברחוב שיסב לך את התשומת לב, וסיפורים מעניינים. אחרי שהייה של כמה ימי... המשך לקרוא

אריאל