ביקורות ספרים על הספר קרניים - מתח - דם ואש ותמרות עשן!

הספר טוב... אבל כבד לי. ממש. הוא כתוב יפה, אבל לא מאוד סוחף. ככה שצריך מוד מאוד ספציפי בשבילו... ונראה לי שכרגע אני לא שם. אז אני אנטוש אותו לבינתיים-בפרק מס' 19 (עמ' 126) אחזור אליו בהמשך חיי.... המשך לקרוא

נוי אודם אלון

מה? זאת השאלה שהתרוצצה בראש שלי בזמן שקראתי את "קרניים" והיא חזרה על עצמה שוב ושוב ללא הפסקה! לספר הזה אולי היה רעיון נחמד וקצת פואנטה בהתחלה,אבל היא אבדה מהר למדי, כרגע הוא חסר פואנטה לגמרי, ודי פתטי למען האמת. נראה כאילו הסופר רצה לכתוב ספר על השטן, וכדי לעשות זאת הוא חקר את הנושא על כל כיווניו, בכל הדתות, בכל האמונות, כל שמועה וכל הצעה, כל פרט הכי קטן ומטופש שהצליח לדלות על השטן. ואת כל המידע הזה הוא דחף לתוך דמות מעורערת אחת, הדמות הראשית,הדמות הזאת (כביכול השטן) הסתובבה בעיר והענישה את האנשים שהיו קשורים לרציחה של חברתו, שקרתה שנה קודם. בנוסף על זה כ... המשך לקרוא

מישהי

הרעיון עצמו נהדר- גבר קם בבוקר ומגלה שצמחו לו קרניים (סוג של ה"גלגול"...). לקרניים מתלווים כוחות מיסטיים שמתבררים במהלך הסיפור ומביאים אותו לסוף הבלתי נמנע. למה 4 מתוך 5? קצת יותר מדי פלאשבקים לטעמי. ... המשך לקרוא

ליאורה

אני אוהב לקרוא ספרים שעשו עליהם סרטים, וזו גם הייתה המוטיבציה שלי לקרוא את הספר הזה (במיוחד כשדניאל רדקליף, הלא הוא הארי פוטר, משחק בתפקיד הראשי) זה ספר נחמד... לא מותח מדי, קצת נמרח.. פרווה כזה.. מה שכן- הרעיון שלו מקורי ואהבתי את זה שהסופר נתן עוד סיפור קטן בסוף, כבונוס. הלכתי לראות את הסרט, אולי הוא יהיה אפילו טוב יותר מהמקור ותסכימו איתי שזה נדיר :)... המשך לקרוא

תולעת ספרים 1990

אהבתי ונהנתי. עלילה שבקלות יכולה היתה להיות לעוד סיפור מתח סביר אך סטנדרטי ואפילו בנאלי, טובלה בקורטוב של מיסטיקה (או מדע בדיוני, אם תרצו) ונהייתה לספר זורם, כיפי ולא שגרתי. אימה אבל לא...זוועה אבל מבודחת...רשע אבל בקריצה. כן, זיהיתי משהו מוכר וכשלמדתי (כאן) שהכותב חולק גנים עם סטיבן קינג, מקור ההשראה נראה ברור, אם כי, בפירוש מדובר בהשראה בלבד. לא סטיבן קינג של הניצוץ או של מיזרי, יותר זה של גרין מייל או של קארי. התפוח אולי לא נופל רחוק מהעץ אבל בכל זאת יש לו טעם אחר מזה של העץ. מומלץ!... המשך לקרוא

ערן ב.

לא משהו... כתוב מצויין! אבל, אין מתח העלילה לא זורמת טעון שיפור.... המשך לקרוא

נאמן למקור

גרגור סמסא. אני לא מאמינה שאני זוכרת את השם הזה, אבל אני זוכרת. בוקר אחד מתעורר גרגור סמסא בבוקר, ומגלה שהוא הופך למקק. ג'וק, חום ומגעיל וגדול. כך מתחיל הסיפור "הגלגול", וכך הוא מתגלגל. מה גרגור הג'וק חושב לעצמו? איך הסביבה מגיבה אליו? ומה קורה בסופו. בוקר אחד קם איג פריש משנתו ומגלה שצמחו לו קרניים. זה מטריד אותו מאוד, אלא שאת הסביבה זה מטריד פחות. במהלך יום אחד מסתברים לו הדברים הבאים: הסביבה לא מתייחסת לקרניים. זה לא שהן לא נראות,כולם רואים אותן, אלא שהן גורמות לאנשים לשכוח אותן מיד ולחשוף בפני איג את מחשבותיהם הכמוסות ותשוקותיהם האפלות. זה הדבר הראשון. ... המשך לקרוא

נצחיה

כשקראתי את הספר הוא הזכיר לי את סטיבן קינג ועכשיו כשקראתי את הביקורת גיליתי את קשר הדם בניהם. הספר קצת נמרח אבל בשורה התחתונה ניתן לקריאה. תהנו... המשך לקרוא

ybmr

עלילת הסיפור: חברתו של איג פריש נאנסת ונרצחת באכזריות, איג הופך להיות החשוד המיידי ברצח אך מפאת מחסור בראיות החקירה מופסקת. בעיירתו כולם בטוחים שהוא הרוצח ושנאתם כלפיו רבה. ביום השנה למותה של חברתו, איג משתכר ולמחרת בבוקר הוא מתעורר כשזוג קרניים גדלות מראשו. כבר מהעמוד הראשון של הספר, הסיפור מתחיל, בלי הקדמה ובלי אזהרה. איג פריש, גיבור הספר, מתעורר עם קרניים לראשו. הסיפור מתקדם בקצב מהיר, כאשר איג נמצא בדמות השטנית שלו, האנשים שבקרבתו לא מסוגלים לשלוט בעצמם ומספרים לו על כל החטאים שעשו, על רצונותיהם הכמוסים ביותר והדברים שהוא שומע מפתיעים אפילו... המשך לקרוא

Bella

**** אבא שלי היה חרט במוסך של אגד. בין השאר, ירשתי ממנו נטייה לעבודה עם הידיים, חיבה ללהסתובב בבית עם תחתונים, פדנטיות, חריצות, סיפור סיפורים והומור (למרות שאצלו זה מתבטא בבדיחות שנשמעות יותר טוב באידיש ואצלי בסרקזם מר ועוקצני). אבא של ג'ו היל הוא סופר אימה ומסתורין בשם סטיבן קינג. ג'ו ירש ממנו יכולת כתיבה מופלאה, אהבה למקצוע והומור שחור, מרושע ומשעשע לאללה. נכנסתי ל"צומת ספרים" מתוך אימפולס. טוב, נו, רציתי לקנות את הדיוויד פוסטר וואלאס החדש. והיה לי אוטובוס חמש דקות אחר כך, והייתי צריך למצוא בזריזות את הספר הנוסף (ב-19.90 - בסטימצקי זה 1+1 - יותר משתלם!!). צ'י... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

ג'ו היל, המוכר פחות כג'וזף קינג (הבן של סטיבן קינג) נהיה שם יחסית חם בתחום האימה כשהוציא ב-2005 את ספר הבכורה שלו- "קופסה בצורת לב" שסיפר על רוקר מזדקן שנרדף ע"י רוח רפאים. הספרהיה משב רוח רענן למדי על ז'אנר האימה בספרות, אבל לדעתי היה מדובר בספר שאמנם כדאי לקרוא אבל טעון שיפור. ג'ו היל אמנם כותב תחת שם בדוי אבל אי אפשר להניח בצד את העובדה שהוא מפורסם בזכות אביו, ומבחינתי עם הספר הבא שלו ג'ו היל צריך היה להוכיח שיש לו כישרון גדול מספיק להצדיק את העובדה שהוא הפך לסופר של רבי מכר. "קרניים" הוא ספרו השני שלו ומספר על איג פריש, נער ממוצע בן 15שבא ממשפחה נוצרית למה... המשך לקרוא

יבגני

ספר מיוחד אשר פשוט צריך לזרום איתו. מרגע שמסתגלים כי זוהי המחשבה בזמן הקריאה, ההנאה ממנו מלאה. לכאורה אפשר להתחיל באדם שקם עם קרניים לראשו?? נבגד?? מסומן?? מין אות קין?(דרך אגב שמיועדות להגן על נושאו). או אולי סיפור רצח ותעלומה שנפתרת תוך הצגות של אמיתות שונות. לא בנוסח " האדם שיצא מחלון ...", אלא חיבור של אמיתות חלקיות שלבסוף נותנות את האמת. ואולי זה ספר תיאולוגי, חתרני על , מוסר, אמת ושטן. כתוב בצורה קלילה , לעיתים עוקצנית ולעיתים ממש סרקסטית. האפשרות האחרונה היא הנכונה לדעתי, כי כל האפשרויות למעלה נכונות ולך הקורא/ת נתונה הבחירה מה להרגיש ולחוש. הבחירה... המשך לקרוא

אורי רעננה

קשה עד בלתי אפשרי לקרוא את "קרניים" תוך כדי התעלמות מהעובדה שמדובר בבנו של סטיבן קינג. הבחירה שלו לעסוק בתחום שאביו נחשב למלך הבלתי מעורער שלו גורמת להשוואה בלתי פוסקת בין השניים. אני גדלתי על סטיבן קינג, הוא היה אחד הסופרים האהובים עליי כנערה. אהבתי את ההתעסקות שלו באנשים פשוטים וקטנים, עם תשוקות גדולות וטירוף עצום. לאחרונה קראתי שוב את ספרו "דברים שצריך" שללא כל עוררין, זה הספר האהוב עליי ביותר מבין כל ספריו, ונזכרתי למה אני כל כך אוהבת את הסגנון שלו. לג'ו היל יש בעיה. אף פעם לא קל להיות "בן של", כשאתה מנסה לבסס את מעמדך כיוצר עצמאי, ובפרט לא קל להיות ... המשך לקרוא

גלית