ביקורות ספרים על הספר הבית האדום

ראיתי שרוב הביקורות כאן שליליות, אז החלטתי לגוון קצת.. כשהתחלתי לקרוא את הספר, לקח לי קצת זמן להתחבר לסגנון ולכתיבה המיוחדת. אך לאט לאט התחלתי להתחבר לזה ואפילו לאהוב את הסגנון. הספר מתאר שבוע בו נפגשים אח ואחות (ובעיקר בני המשפחה שלהם) לחופשה משותפת, לאחר שנים רבות בהם לא היה ביניהם כמעט כל קשר. הסיפור מסופר מנקודות המבט השונות של כל אחת מהדמויות, והוא מתאר את הקונפליקטים שנוצרים בין בני המשפחה שלמעשה אינם מכירים כל-כך אד את השני, ומוצאים את עצמם "תקועים" יחד למשך שבוע. הקונפליקטים הולכים ומחריפים ככל שהימים עוברים, כאשר במהלכם הדמויות לומדות אחת ע... המשך לקרוא

אלירם מעוז

עצוב לכתוב ביקורת על ספר שקראתי בו רק 30 עמודים. הוא מספר על מספר דמויות וכל דמות בפיסקה נפרדת, עד שמבינים במה העניין, נגמרה הפיסקה. ... המשך לקרוא

vivi24

מיסטר מארק האדון? -כן אדוני אפשר לשאול אותך משהו? -לא אוקיי, תודה. אז אני שואל בצורה פשוטה: השתגעת? -לא אני יסביר לך את השאלה שלי. קראתי את הספר הבית האדום, והוא היה עלוב. מאוד. -אתה טועה אני לא טועה. ספר שכתוב מזווית של כל מיני אנשים, בלי שום פאנץ' בלי שום קאץ', ועוד מאותו אחד שכתב את "המקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה"? אתה יודע לאיזה אכזבה הכנסת אותי? -מה עוד לא אהבת בספר הזה? הוא כתוב כמו צמר גפן על קוצים. לא מבינים כלום. מה קורה, מי מת, מי נולד, מי יוצא לחופש, ולמה. הכל כתוב במין טשטוש משונה כזה, כמו ספגטי עם ימבמבם. -יאללה ביי רגע רגע, עוד לא גמר... המשך לקרוא

קורא כרוני

תודה לחוות הדעת הרבות שקלעו לי בול. כבר לא ידעתי להחליט באם אני כבר "מתבגרת" ומתקשה לעקוב אחרי הדמויות והפטפוטים שלהן, ספר בלתי קריא ולא מספיק חכם ומעניין בשביל להתאמץ. אני דילגתי על המון דפים והמשכתי כי הייתי מסוקרנת אם בהמשך הסופר ירחם עלינו ויתחיל לכתוב כמו בנאדם לבנאדם אחר, אינטיליגנטי אבל שיהיה גם מתקשר. כך שהתאכזבתי ולכן פניתי לקרוא ביקורות אחרות. יופי. חנלה... המשך לקרוא

אנה

הבוקר השני שלנו בדירת אירוח במושב באצבע הגליל, נפתח במלחמה. אני יודעת שלא שמעתם על זה כלום, אבל השכנים בוודאי שמעו. זו היתה מלחמה משפחתית, כולם נגד כולם. בצר לי פניתי לחברות הפייסבוק שלי, כי ככה זה. גם בנופש אני מחוברת למסכים שונים, והן הרגיעו אותי שככה זה: בנופש משפחתי צפים מתחים שונים שלא עולים בשגרה, והחכמה היא לדעת איך לצאת מהם אחר כך, כי ברור שמלחמות כאלה תהיינה. עם הניסיון שצברתי ועם התובנות החדשות, ממש לא ברור מה חשב לעצמו ריצ'ארד כשהזמין לשבוע שלם של נופש כפרי את אחותו אנג'לה ומשפחתה לנופש משותף באיזור הכפר האנגלי. נכון שאמכם נפטרה לא מזמן, נכו... המשך לקרוא

נצחיה

ספר "אנגלי" מאד, מזכיר ספרים של סופרים אנגליים אחרים העוסקים באותו הנרטיב: משפחה, המתאספת יחד עקב אירוע כלשהו, ונאלצת לבדוק את היחסים השונים בין מרכיביה. שמתי לב לשתי ביקורת קודמות שכותביהן לא הצליחו לצלוח את הספר, ואני גם מבינה למה, הספר עמוס ויש בו יסוד טרחני, צריך המון סבלנות להתגבר על אלה ולהמשיך. הסופר משתמש בטכניקת "זרם התודעה" (גם היא "המצאה" ספרותית אנגלית) אבל למזלו מדלל אותה, וגם כך קשה למדי לעקוב אחרי הדמויות ומחשבותיהן. מי שבכל זאת מצליח לא לזרוק את הספר אחרי 100 עמודים, מוצא עצמו מתלבט ומתחבט בענינים שחלקם ברורים יותר וחלקם פחות, אלה מעניני... המשך לקרוא

טל

מעטים הם הספרים שאני מפסיקה לקרוא באמצע (כמעט תמיד נותנת צ'אנס לספר להוכיח את עצמו עד הסוף), אבל אחרי 46 עמודים נכנעתי... מסופר על מפגש משפחות בין אח ואחות לאחר הרבה שנים של נתק. הספר עצמו מחולק לימים (שבוע), כשכל יום מורכב מהמון פסקאות. כל פסקה היא בעצם המחשבות ונק' המבט של מישהו אחר במשפחה (נחשו לבד מי הדובר). הכל כתוב במעין צורת דיבור פשוטה למדי, סלט של משפטים ופסקאות שאין שום בינהם קשר. הספר הזה מעייף והקפיצות בין האנשים ובין המחשבות לדיאלוגים פשוט עושה סחרחורת. אולי אחרים ימצאו בו יותר עניין ומשמעות; אני דיי התאכזבתי.... המשך לקרוא

Dandin

ניסיתי לקרוא את הספר אך הוא ממש בלתי קריא ובלתי מובן. אין קשר בין המשפטים או בין הפיסקאות. חוץ מאשר עטיפה יפה, אין בו כלום.... המשך לקרוא

יסמין