ביקורות ספרים על הספר המרוץ של פלאנגן

ב- 1928 התקיים מרוץ שכונה על ידי כתבי הספורט דאז בשם 'דרבי היבלות'. 199 רצים יצאו מלוס אנג'לס, חצו את כל ארה"ב מחוף לחוף והגיעו עד לניו יורק. במשך 84 ימים הם רצו מדי יום בערך שני מרתונים ברצף. הזוי, תמוה, מופרך – אבל אמת לאמיתה. נשים לא הורשו להשתתף מחשש לחייהן. את המרוץ המטורף הזה הפיק עסקן ספורט ידוע בזמנו בשם צ'רלס צ' פייל. הזוכה היה אנדי פיין בן ה-19, והוא הלך הביתה עם 25,000 דולר – סכום עצום בתקופת השפל הכלכלי שנחת על אמריקה באותה תקופה. הסופר (והספורטאי) טום מקנב לקח את הגרעין ההיסטורי הזה, וטווה סביבו סיפור דימיוני מרגש ועתיר פרטים. המרוץ הטראנס אטלנטי שלו מ... המשך לקרוא

ספרים שענת

פעם אחת הייתי זאב בין חבורת זאבים ... בקיץ - 1977, הגעתי לתחרות האחרונה שלי באירופה, עם תחושת כישלון, וחוסר ידיעה לאופן בו אשבור את מחסום התוצאה הבלתי עבירה. ברגע ההוא של השפל, הוצע לי פתרון מפתיע ולא צפוי, על ידי שני רצים לא מוכרים, שביקשו ממני להצטרף אליהם בכדי, לרוץ בחבורה הנחושה להצליח. " כמו חבורת זאבים רעבה המשחרת לטרף. " ( מיומן המסע ) יש פיסות חיים שאפילו הזמן לא יכול להקהות את עוצמתן, כזאת הייתה עבורי אותה חוויית ריצה. הובלתי את הריצה, וכשהתעייפתי מעט, זזתי ימינה, חברי שרץ אחרי שעט קדימה. הצעדים והנשימות של החבורה, הפכו להרמוניה ולמקצב אחד, הו... המשך לקרוא

רץ

אם היו עוד כוכבים הייתי מוסיף אותם לספר זה שמספר על הכוכבים שמככבים בסיפור זה.... המשך לקרוא

Zee

צפיחית בדבש על נחישות האדם, או "הם לא יורים גם בסוסים כשמפעילים בני אדם". התקופה היא שנת 1930, שנה לאחר התחלת המשבר הכלכלי בארה"ב. מדינה זו הופכת לכר פורה של ניסויים ותחרויות משונות בבני אדם. המוכרת והידועה היא תחרות הריקודים עד לאפיסת כוחות ובה הזוג המצטיין שנשאר עד הסוף מקבל פרס.לתחרות באו כל אלה שתלו יהבם ביציאה מהירה מהמצוקה הכלכלית. הזוג הזוכה לא הצליח ביעדיו כי ה"הוצאות" נוכו מסכום הפרס. התחרות הונצחה בסרט הנפלא "הם יורים גם בסוסים". כאן הרקע זהה והתהליך שונה. הרעיון ריצה תחרותית מלוס אנג'לס המקורית (קרית מלאכי- סתאאם), לניו יורק בתנאי דרך קשים , ... המשך לקרוא

אורי רעננה

לא יודעת להסביר איך ספר שכתוב כל כך גרוע הצליח כל כך לרתק אותי... הספר מלווה מירוץ לא יאומן שנערך בתחילת המאה הקודמת מלוס אנג'לס לניו יורק, למעלה מ 3000 מייל (כ 5000 ק"מ!), המרוץ חולק למקטעים יומיים של כ 80 ק"מ, מרחק בלתי נתפס ממש, מדובר בריצת מרתון כפולה כל יום במשך שלושה חודשים! מה שעושה את הספר למדהים זה שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, התמונה שעל כריכת הספר היא תמונתו של המנצח של המרוץ האמיתי, מה שמעצים את תחושת ההזדהות עם חוויית הספר. הסופר לקח את הסיפור האמיתי ושינה את הפרטים (תאריך שונה, דמויות דמיוניות וכו'), כנראה כדי לתת לעצמו חירות ספרותית כדי להפוך את הדיו... המשך לקרוא

שמרית

אהבתי מאוד את הספר. הספר מספק קודם כל סיפור מצוין ומתאר דמויות אנושיות מאוד, מלאות ומרתקות. לרובן מהווה הריצה בכלל והמירוץ בפרט מסלול הצלה מהמציאות. כחובב ריצה, הספר הזכיר לי את "קדחת הריצה" של ניק הורנבי בתיאורים המדויקים של התחום. ספר מסע מרתק ומעניין. ממליץ בחום. ... המשך לקרוא

רז

המירוץ של פלאנגן, אשר מבוסס בצורה חופשית למדי על מירוץ אמיתי שהתרחש בשנות ה-30 השחונות בארה"ב, מציג חזות מרשימה ואופטימית של בני התקופה אשר כל רצונם הוא למצוא אחיזה כלשהי, אם כלכלית ואם חברתית בתקופה איומה של חוסר ודאות ומחסור. כמו שצויין בביקורת קודמת, הספר הוא לחלוטין לא לחובבי ריצה בלבד, הספר מציג בצורה נפלאה את רזי הריצה ואת הדרכים שבהן הרצים מתמודדים עם המרחקים העצומים שנאלצו לגמוא בדרכם אל קו הסיום. אולי הדבר המהנה ביותר בספר הוא הצורה שבה הוא נקרא, כסוג של יומן מסע, מפת דרכים אפילו של ארה"ב של אותה תקופה ושלל ההדמויות והאירועים התקופתיים שפוק... המשך לקרוא

Kadugen

מי שמכיר אותי יודע שאין לי שום קשר לריצה (או לפעילות יותר ספורטיבית מדיפדוף בספר...) מבחינתי - ריצה היא תופעה המיועדת לאפשר בריחה מבוהלת מסכנה. ריצה מסיבות ספורטיביות או לראווה נראית לי תופעה שדורשת התערבות מקצועית... אז למה קניתי אותו? בגלל התמונה על העטיפה. בתמונה מופיע אנדי פיין, מי שזכה במקום הראשון ב"דרבי היבלות" (Bunion Derby ) סיפור אמיתי עליו מבוסס הספר הזה. התמונה של הרץ, לבוש בגדים מרופטים (שום ביגוד "מנדף זיעה" או לייקרה צבעונית וזוהרת) גרמה לי להתעניין. לכן במקרה הזה סטודיו עדה רוטנברג שעיצב את העטיפה, אחראי לחווית הקריאה המיוחדת במינה שחויתי. בש... המשך לקרוא

yaelhar