ביקורות ספרים על הספר אסכולה ישנה

# הספר הזה בלבל אותי כהוגן. כמעט עד סופו חשבתי שהוא מנסה להגיד לי משהו. לקראת הסוף הבנתי שהוא מדבר בכלל על משהו אחר לגמרי. זה סיפור התבגרות של נער, תלמיד פנימייה יוקרתית בשנות ה – 60 בארצות הברית. הנער אינו ממשפחה בעלת ממון או מעמד גבוה, וער מאד לחוסרים שלו. הוא לומד במקום בזכות מילגה, עובדה שאינו מפרסם. הפנימייה הזו היא העתק של פנימיות דומות עליהן קראנו בספרים (בעיקר ספרים אנגליים). בנים בלבד. הערכה יתירה ללימודים קלאסיים – במקרה הזה לספרות – ויוקרה לסופרים. (התלמידים, אגב, לומדים גם לימודי ליבה כמו מתימטיקה, ומדעים, אלא שהמצטיינים בזה אינם זוכים במ... המשך לקרוא

yaelhar

זה ספר שכתב אותו מישהו שקודם כל אתה מבין עליו כמה שהוא אוהב ספרים והאהבה שלו נכנסת בלב שלך יעני כבר מתי שקראתי הייתי מבסוט על זה שאני קורא את זה ועשיתי עם עצמי החלטות שאני יקרא גם את זה וגם את זה והכל זה ספרים שהוא מדבר עליהם. זה סיפור על ילד שגודל בפנימיה באמריקה. זה פנימיה של עשירים והוא גם לא הכי עשיר (שיש שמה גם מלגות) וגם הוא יהודי. בפנימיה שמה יש משהו שהלואי על הבתי ספר אצלנו. המורים שמה הכי נחשבים זה אלה שקוראים הרבה ואלה שיש אצלם מה שאומרים רוחב דעת. דוקא המורים של הדברים שפה הכי מחשיבים אותם כמו המתימטיקה והאלה הם הפחות נחשבים. זה מקום שכאילו ר... המשך לקרוא

סימנטוב

יותר משנהנתי לקרוא את הספר הזה שמחתי על השמות שהוזכרו בו. כמו לורנס פרלנגטי ואלן גינזברג ששייכים לתנועת הביט, תנועה ספרותית שהתקיימה בסן-פרנסיסקו בשנות ה-50 והחלה למעשה עוד בסוף העשור שקדם לו. הסיבה ששמחתי על כך היא בעיקר שהם מהמשוררים שלמדתי להכיר בזכות היותי אוטודידקט, אפילו כתבתי בזמנו הספד לזכרו של גינזברג שהתפרסם באנתולוגיה של משוררים שיצאה בארצות הברית ולבסוף כללתי אותו בספר השירים השני שלי, "כשהירח הוא כמו יהודי נודד" עם תוספת קטנה ב-11 בספטמבר כשנפלו התאומים וכתבתי ש"אמריקה של וולט ויטמן פסקה לשיר" (בהשראת אחד משיריו הכי מוכרים של ויטמן, "אנ... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

לא פעם, כאחד שמקדיש לא מעט זמן לפרוזה, אני תוהה האם כל זה לא מיותר: זה הרי לא תורם לנו ידע שיכול להיתרגם לרווח מידי מכל סוג שהוא. טוביאס וולף מנסה לענות על כך: מה באמת החשיבות הרבה של הספרות. הספר עצמו כתוב מעולה, עם נגיעות של תוגה. אמנם אחד הנושאים העיקריים בספר זה הפרשי המעמדות, אבל לי זה לא נגע כשקראתי אותו. ועוד קטע מוזר: מכל האנשים בספר, הכי אהבתי את בילי ווייט, הבחור היהודי המיוסר שניהל רומן עם אשתו של אחד המורים. מישהו רוצה להסביר לי למה?... המשך לקרוא

אחיה

רומן חניכה מיוחד במינו שמשאיר את הקורא עם שאלות ותהיות זמן רב לאחר סיומו. הספר מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון מתאר את חיי הפנימה היוקרתית בניו אינגלד בשנות ה-60 המוקדמות. המספר מרחיב על חשיבות הלימוד של מקצוע הספרות ועל נטיית בית הספר להיות כמה שיותר דמוקרטי. תלמדיו נבחנו לא עפ"י המוצא המשפחתי אלא עפ"י מה שכתבו. במהלך השנה הגיעו לבית הספר שלושה אורחים מיוחדים- שלושה סופרים מפורסמים. החלק השני עוסק בחייו של המספר לאחר עזיבת בית הספר. המחשבות שלו והפעולות שלו בנושא הסופר עצמו ולאו דווקא הספרות. אם בימיו בבית ספר הדף הכתוב היה מה שחשוב והמעשן שנתפס היה מ... המשך לקרוא

yuli

נהניתי מאוד מקריאתו של הספר. הסוגה (הז'אנר) היא רומן חניכה המתרחש בשנות ה-60 המוקדמות בבית ספר/ פנימייה בניו אינגלנד. הספר נפתח בהתרגשות הכללית האופפת את התלמידים לקראת ביקורו של המשורר הנודע רוברט פרוסט, כחלק ממסורת שבה מוזמנים משוררים וסופרים לבקר בבית הספר. לקראת ביקורם של היוצרים המפורסמים מתבקשים התלמידים לכתוב סיפור או שיר המוגשים לאורח והוא בוחר מביניהם את היצירה שהכי אהב. הזוכה נפגש עם האורח לשיחה אישית. שלושת האורחים המפורסמים המתוארים ברומן הם רוברט פרוסט כאמור (כולל תיאור עימות משעשע בין אחד המורים ששואל שאלה "מתחכמת" במהלך מפגש כלל בי... המשך לקרוא

נטעלי