ביקורות ספרים על הספר דמיאן [1993]

קצת כבד ומדכא אך מעורר מחשבה... המשך לקרוא

רוני pery

אמרת פילוסופיה – התפעלת, אמרת הרמן הסה – התרשמת, אמרת הרמן הסה ופילוסופיה – ונשימתך נעתקה. בוא ואטפח על שכמך ואשיב נשימתך לסידרה. דמיאן, מקס דמיאן, נכנס לחייו של המספר, אמיל סינקלר, כשאמיל היה בן 11 ודמיאן כמה שנים מבוגר ממנו. היום היו מסתכלים על זה בעין לא אוהדת. אז, ב-1919, זה היה בסה"כ ידידות בין שני ילדים מאותו בית ספר. סינקלר היה בחבורת ילדים שכל מעייניהם סיפורי גבורה, בין אם הם אמיתיים או מדומיינים. המטרה פשוטה, רווח של נקודות זכות בין חברים. כל ילד היה צריך לספר על מעשה גבורה וסינקלר, ילד לא אמיץ במיוחד, המציא גניבת שק תפוחים מחצרו של מאן דהוא. פרנץ ק... המשך לקרוא

מורי

על פילוסופיה, בני אנוש, מציאת העצמי ואפילו מעט אהבה: כשהייתי בכיתה ז' נרשמתי לשיעור פילוסופיה בבית ספרי. אני אומרת נרשמתי כי בבית ספרי - שהיה בית ספר דמוקרטי - התלמידים בחרו לעצמם את השיעורים שהם רוצים ללמוד (במילים אחרות - נרשמו לשיעורים אותם רצו). אני מחשיבה את שיעור זה כהכרתי הראשונה עם עולם הפילוסופיה. נכון, הכרתי את המונח פילוסופיה הרבה לפני כיתה ז' אך הכרתי העמוקה של רעיונות פילוסופים ושל פילוסופים ידועים כגון: סוקרטס, אפלטון, דקארט, קאמי (שהוא כמובן גם סופר אך גם פילוסוף). עליי לומר כי כבר אז פילוסופיה מאוד קסמה לי, הרי תמיד הייתי בת אדם סקרנית ... המשך לקרוא

נונו

מבין כל הספרים הנהדרים של הרמן הסה, זה האהוב עליי. ספר מעולה ומומלץ לכל מי שמרגיש שהוא אחר ושונה וכי לו מתנה מיוחדת להביא אל העולם ... המשך לקרוא

רצה עם זאבים

כל הספרים של הסה מסע אל תוך עצמנו. פשוט מומלץ ביותר חייו של כל אדם הם מסע אל תוך עצמו נסיון למצוא דרך רמז למשעול מעולם לא היה האדם שלם עם עצמו בתכלית השלמות ואף על פי כן כל אחד שואף לכך. מו מלץ ביותר.... המשך לקרוא

ענת

אקרא לה, א. בכדי לשמור על זהותה העלומה. א. עמדה דוממת בחזית צריפה שהיה בקצה השכונה בתחילתה של החורשה. היא הביטה לדרך העולה לגבעה בהמתנה למישהו שמעולם לא הגיעה. אני שהיער היה לי מפלט, מצאתי אומץ לשוחח איתה, למרות חזותה מעוררת הבעתה. מחצית פניה היו מעוותות, בלטה מהן עיין אחת פקוחה לרווחה, ושנייה הייתה עצומה למחצה. היא הזמינה אותי להיכנס לביתה, היה שם כן ציור עליו צוירו מעגלי מנדלות צבעוניות הנמוגות למרכז. היא שאלה אותי על הרמן הסה, והשאילה לי את אחד מספריו, דמיאן, מאז הספר הזה תמיד מתחבר לי לדמותה שהייתה כל כך מסתורית ויפה בפנימיותה. עברו שנים רבות מא... המשך לקרוא

רץ

כרבים מסיפוריו של הסה גם כאן הגיבור הוא נער צעיר המטלטל בין יופי וטוהר נזירי נוצרי לבין תהומות של הנאות חושים ואסתטיקה חומרית. במהלך הסיפור הגיבור נע ונד בין הקטבים ובתהליך דיאלקטי מורכב ורצוף מהמורות מגלה את ההרמוניה המיוחדת והמתאימה שלו. הסה מציג גם כאן, כבכל ספריו, את האידיאל הניטשיאני של השילוב בין האתי לאסתטי, בין האיפוק לבין החופש המוחלט, בין הצדדים האפולוניים לדיוניסים, ובין קין להבל. עמוק, ויחד עם זאת קשה לי להסכים עם חלקים מהנאמר בו. הספר הזה קצת פחות טוב מהאחרים שלו שקראתי, אבל עדיין זה הסה מה שאומר שזה איכותי וטוב.... המשך לקרוא

יוֹסֵף

ספר למחפשי משמעות, בוחן את הגבולות שהחברה הציבה כ"טוב ורע". התחברתי יותר לנרקיס וגולדמונד וממליצה בחום!... המשך לקרוא

דריה

היו ימים, טרם המצאת הניו-אייג', אפילו לפני שפאולו קואלו נולד, בהם בני נוער תוהים ומחפשי דרך נאלצו להתמודד עם חומר משובח קצת יותר. מזל שהרמן הסה היה בסביבה לספק את הסחורה. הסה בספריו עסוק בחיפוש המשמעות לחייו של האדם, דרך חוויות רוחניות פנימיות ומעשים בסביבת חייו. קצת עלילה: אל אמיל סינקלייר אנו מתוודעים בערך בהיותו ילד טוב ברלין בן 10 – צייתן, תלמיד טוב למדי, דתי במידה. הישטתות ילדותית מסבכת אותו בפרשיה מאיימת הגורמת זעזוע מתמשך ביסודות חייו התמימים. המושיע מתגלם במקס דמיאן, נער בוגר אך מעט הנתפס כסמל הידע, הסקרנות, המחשבה המעמיקה וכו', ומהר מאד הוא נ... המשך לקרוא

עופר D

הרמן הסה השפיע עלי מאד בגיל הנעורים. בגלל סידהרתא, למשל, הפכתי (ונשארתי עד היום) צמחני. דמיאן השפיע עלי יותר מספריו האחרים. אמיל סינקלייר, הכותב (שם בדוי בו בחר הסה לכתוב את הספר ובו הוא משתמש כשם הגיבור הראשי) חווה את חוויות הנעורים יחד ובמקביל לחברו דמיאן ואמו אווה. דמיאן מסמל את האדם ה"חדש" (של סוף שנות העשרה תחילת העשרים של המאה הקודמת), האקספרסיוניסטי. גם אני רציתי חבר כמו דמיאן. מי שיקרא יוכל בעקיפין לראות מאיפה צמח הנאציזם... כשניסיתי לקרוא את הספר שוב, אחרי כ-15-20 שנים, הוא כבר פחות הרשים אותי. כנ"ל ספרים אחרים של הסה. כנראה שצריכים להיות בגיל ובמ... המשך לקרוא

מרתפיש