ביקורות ספרים על הספר דברים שלא סיפרתי - פרוזה #

הכתיבה עצמה טובה ומצאתי את עצמי מתעניינת ברוב הפרקים שבהם סיפרה נאפיסי על עצמה באופן עלילתי יותר, אבל ריבוי הפרטים ההיסטוריים והמיתולוגיים - כולל המון המון המון שמות פרסיים ושנים - הקשו עליי לעקוב אחרי הספר כמו שצריך. משכתי אותו כ-3 חודשים וכ"כ חיכיתי שייגמר... (כמעט לא מסוגלת לעזוב ספרים באמצע)... המשך לקרוא

עידיתה.

בליל של זכרונות ילדות משולבים באירועים פוליטים והסטוריים של איראן. הסופרת לא השכילה לספר אותם בצורה מעניינת, וגרוע מכך- הכל מבולבל, ללא שום סדר כרונולוגי, רציף והגיוני. אפילו ביומן חיים שנכתב ע"י נערה יש יותר סדר ורגש בתיאור החוויות. מוזכרים בספר המון שמות של אנשים, דבר שמוסיף עוד יותר לתחושת הגודש והעמוס המיותר. רק דמותם של הורי הסופרת מתוארת בצורה מעט יותר עגולה. האם מתוארת כאישה חשדנית, קנאית, מתוסכלת, ממורמרת וחיה בעבר. האב מתואר ככריזמטי,אינטיליגנט ובוגדני. חבל שהסופרת לא הלכה בדרכי מרינה נעמת- המחברת של הספר המצוין: "האסירה מטהראן". לא ניתן ל... המשך לקרוא

יסמין

עייפתי מלקרוא ספרים על העולם הערבי/מוסלמי אבל עם המלצה כמו שלך, אני מכניסה את הספר לרשימת הקריאה שלי.... המשך לקרוא

ליז

לא משהו...משעמם... המשך לקרוא

נטע'לה

מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך באתר "פסיכולוגיה עברית": .....מכין כל הנושאים האישיים והקולקטיביים בהם עוסק ספר נבון ומרגש זה, אני רוצה להתייחס לארבעה נושאים שבלטו בשבילי – ציור דמות ההורים, הטרדה מינית בילדות, הכתיבה והגלות. ציור דמות ההורים של נאפיסי הוא נפלא בעיני, דווקא משום שאיננה מפחדת לתאר את חולשותיהם ואת היחסים המאוד מורכבים שלה איתם, ובמיוחד עם אמה. היא מהלכת באומץ על החבל הדק שבין אהבה ושנאה, ומצליחה לייצג את שני הקטבים, מבלי שיבטלו זה את זה. .... לקריאת הביקורת המלאה: http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=98 קריאה מהנה!! ... המשך לקרוא

פסיכולוגיה עברית

ספר שפוחד לגעת. הרקע: איראן בתקופת השה פהלווי.על כל תהפוכויותיה,רודנות וטוטליטריות של השח, מהפכת מוסדק ועליית חומייני. הנפשות:משפחה מהמעמד הבינוני גבוה.אבא ראש העיר טהראן, האם הופכת לחברת פרלמנט ובת - הסופרת. הספר מנסה לתאר את הארועים המשפחתיים על רקע העולם החיצוני: -שמרנות, עם פריצת גבולות. - מדינה ותרבות מתמערבת מול כוחות איסלמיים. - משפחה ובגידות גברים נסלחות.וחוסר פירגון למתירנות נשית - הנטיה למערב וחלק מהאכזבות, וההנאות שהוא נותן. בקיצור יופי של חומרים. אבל הכתיבה לא נגעה בנפשי. ראיתי את הדברים מבעד למסף שקוף, או פלסטיק דק. חלק מהסיפורים נע... המשך לקרוא

אורי רעננה

לא נהנתי, ציפיתי לסיפור סוחף ומרתק אך מסתבר שזה ביוגרפיה משפחתית, אני לא אוהבת ספרים כאלו, הפסקתי לקרוא די מהר... המשך לקרוא

דיאנושקה

תולדות משפחה אירנית השזורים במצב הפוליטי באירן... המשך לקרוא

של

סיפור אישי אוטוביוגרפי של אזאר נאפיסי משולב עם הרבה מיתולוגיה פרסית ואקטואליה אירנית. לא נפלתי על ברכי מרוב התלהבות. לא הרמתי את ידי ועזבתי באמצע. לא משעמם עד מוות, לא מלהיב במיוחד. ככה. בינוני להחריד. הספר אכן נכתב בשפה קולחת ופשוטה ויש בו צירוף של אוטוביוגרפיה ותיאור ארועים אקטואליים-היסטוריים מחיי האומה הפרסית-אירנית (סוף כל סוף קיבלתי הסבר מה פירוש אירן = ארץ הארים)את שמה מפרס לאירן החליף אביו של השאה האחרון ראזה פהלווי, שהיתה לו זיקה גם לנאצים במלחמת העולם השניה אבל התעשת בזמן וחבר לרוסים ולבעלות הברית, לא שאירן לא שילמה על כך אח"כ בעת שרוסי... המשך לקרוא

אנקה

ספר טוב. סגנון הכתיבה לא משהו. הסגנון כתיבה הוא כיומן חיים ולא כספר . ... המשך לקרוא

ענתוש

ספר מרתק המספר את סיפורה שלאזאר נאפיסי אינטלקטואלית אירנית היושבת היום באר"הב.זוהי סאגה משפחתית מורכבת המושפעת מהתרבות הפרסית העשירה.מדהים לקרוא ולחוש את ההזדהות שלה וידיעותיה בתרבות פרס.הסופרת מעבירה דרך סיפור חייה את סיפורה של אירן על תהפוכות המשטר ,ההקצנה הדתית,המלחמה המתמדת בין החילונים,המשכילים לבין כוהני הדת ובעיקר את אהבתה להוריה ועל הערכתה להם על שהעניקו לה ,אין היא עושה אידיאליזציה לדמותם אלא מספרת את סיפורם על יתרונותיהם וחסרונותהם כפי שהיא חוותה.ספר מרתק!... המשך לקרוא

רותי

סיימתי לקרוא לפני מספר ימים את הספר. הספר לא כתוב בצורה קלאסית של סיפור, אלא יותר אוסף זכרונות. הסגנון הופך אותו ללא כל כך נעים לקריאה. יש חזרה על תכנים. אבל למרות הכל, עבורי שזהו היה הספר הראשון על תרבות איראן והמהפיכה הספר היה מעניין ושווה קריאה. ... המשך לקרוא

אוקטונון

אזאר נאפיסי חושפת את סיפור חייה. היא מספרת על ההיסטוריה של איראן וטהרן. יש בספר תמונות שלה, של משפחתה, ועוד... אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי ביוגרפיה, בספר הזה אני מתוודה שהיו קטעים משעממים. ציפיתי מהספר הזה לקצת יותר. היו קטעים קשים של השלטון באזרחים. הסופרת מאוד אמיצה, ולא פחדה לחשוף הכל. ספר לא דרמתי במיוחד, לא נסחפתי או רותקתי. בסה"כ ספר בסדר, סביר. ... המשך לקרוא

ר י נ ת

רכשתי את הספר בגלל הכותרת שמשכה את תשומת ליבי . מבחינתי יש בה בכותרת מעין הבטחה לגילוי סודות חבויים או אפלים ,אך עד מהרה התחוור לי שמאחורי הכותרת המזמינה והמטעה אין בספר גילויים מרעישים או מרגשים . לטעמי הסופרת הרבתה בפרטים היסטוריים ופוליטיים - דבר שפגע בעניין וברצף העלילה ועד מהרה מצאתי עצמי מתאמצת לקרא תוך דילוגים עד כדי כך שהמשך הקריאה היה כבר כרוך במאמץ. בשלב מסויים החלטתי לחתוך ולהפסיק את קריאת הספר תופעה נדירה אצלי.ספר אמור לגרום הנאה לא כך? השילוב המלאכותי של היסטוריה ודרמה - קטעי עיון מפורטים ומשעממים עם דרמה מסוימת ( האמת שלא חשתי בשום... המשך לקרוא

שקדנית

ספר נחמד בעל כתורת מאוד מרשימה ומעורר ציפיה. לא הצלחתי להתחבר, הדמות המרכזית לא דיברה אליי במיוחד בכך שעסקה בעיקר בנושא הפוליטיקה. זה לא נושא שמדבר אליי ואני מעדיפה סיפורים עלילתיים יותר הנוגעים ללב ולנשמה. ... המשך לקרוא

marina_st

התחלתי לקרוא בעקבות המלצות רבות וביקורות שקראתי באתר,אבל כנראה ניגשתי אליו בציפיות גבוהות מדי. לא ידעתי שמדובר באוטוביוגרפיה של הסופרת.לקח לי חצי ספר להתחבר לדמות שלה ואני רוצה לנסות לקרוא את "לקרוא לוליטה בטהרן" שהבנתי שהוא דווקא ספר עלילתי. ספר נחמד,מעניין,אבל לא נכנס לרשימת הספרים המוצלחים ביותר שיצא לי לקרוא.אולי הז'אנר פשוט לא בשבילי.מה שכן,התיאורים של המהפכה האיסלאמית באיראן עשו לי חלומות מזוויעים על השואה.מזעזע מה חבורת פאנטים כאלה עשתה למדינה הזאת.... המשך לקרוא

תהילה

אזאר נאפיסי הסופרת,מגוללת את סיפור חייה. אזאר נולדה באירן בזמנים הטובים,הרבה לפני המהפכה האיסלמית. הסיפור כתוב בצורה מאוד יפה. אזאר מציגה בספר תמונות שלה ושל משפחתה, מה שהכי מפתיע בתמונות איך שהנשים התלבשו בצורה כל כך אליגנטית עם בגדים מאוד יפים. כשאזאר נישלחת ללמוד בחו"ל,מתחילה המהפכה,אבא שלה שהוא ראש העיר ממיתנגדי המהפכה,נעצר והושלך לכלא. סיפור אישי של הסופרת אשר משאיר את הקורא במתח עד הדף האחרון.... המשך לקרוא

ג'יהאן

לקרוא ולא להאמין. לא אגדה אלא חייה של אשה שמהלכת בינינו, בוושינגטון הבירה כיום, ואחריה מטען של עם שלם החי במזרח התיכון, האיראנים. סוף סוף הזדמן לי לדעת משהו על ההיסטוריה של עם מורכב זה. על תרבותו, על אמונותיו לפני האיסלאם וכיום, על תהפוכותיו הפוליטיות ומה לא. וכל זה מנקודת מבטה של ילדה-אישה שלכאורה שייכת למעמד העליון, בת של ראש עיריית טהרן בזמנו. אבל יש לה חשבונות ארוכים עם כל חלשקי משפחתה, האמיתיים והחורגים, האמיתיים והמזוייפים. ספר קורע לב באמת שבו. ספר שאינו דומה לשום דבר אחר שקראתי אי-פעם. הספר היחיד בחיי שמצאתי את עצמי קורא בעמידה ברחוב.... לא מסו... המשך לקרוא

עופר עידן

סיפור חייה של הסופרת אזאר נאפיסי שזור למעשה בהיסטוריה של אירגאן החל משנות העשרים ועד ימינו. מרתק היה לקרוא את הפירוש שלה למצב המדינה שלה תוך כדי השינוי ולא רק לקרוא עליו מהעיתונים והספרות המקצועית. לטעמי הספר הזה פותח צוהר אל עולם שנותר חבוי לישראלים וחבל. הכתיבה מאוד רגשית ומאוד משפחתית. העלילה רוויה פיתולים, שגיאות אמיתיות ופסיכולוגיה משפחתית. אהבתי :) ובהחלט אקרא את ספרה הקודם- לקרוא את לוליטה בטהרן. ... המשך לקרוא

yuli

שלום חברים, התחלתי לעיין בספר בחמישי בלילה, והספר לא הרפה ממני... הייתי עייפה והלכתי לי לישון.. כל סופשבוע זה, למעט הליכה של שבת בבוקר בחוף הים, הוקדשה לקריאה בספר. סיפורה המרתק והשובה של אזאר נאפיסי, דברים שלא סיפרתי, מטלטל וחושף את חייה , חיי משפחתה, יחסיה הכל כך מורכבים עם אמה. ספר המגולל את ההיסטוריה של איראן וטהרן . את הספר כתבה לאחר מות הוריה, שעימם היא מנהלת חשבון נוקב ואובייקטיבי, עם חלוף השנים והשפעת ההורים עליה, על בחירותיה, אהבותיה טלטלה נפשית וספרותית.. מדובר באוטוביוגרפיה משובחת הכתובה באופן קולח ופחות ביצירה ספרותית, אומנותית. מתכון מ... המשך לקרוא

יעלי