הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בספטמבר, 2013
ע"י יסמין
ע"י יסמין
בליל של זכרונות ילדות משולבים באירועים פוליטים והסטוריים של איראן. הסופרת לא השכילה לספר אותם בצורה מעניינת, וגרוע מכך- הכל מבולבל, ללא שום סדר כרונולוגי, רציף והגיוני. אפילו ביומן חיים שנכתב ע"י נערה יש יותר סדר ורגש בתיאור החוויות. מוזכרים בספר המון שמות של אנשים, דבר שמוסיף עוד יותר לתחושת הגודש והעמוס המיותר. רק דמותם של הורי הסופרת מתוארת בצורה מעט יותר עגולה. האם מתוארת כאישה חשדנית, קנאית, מתוסכלת, ממורמרת וחיה בעבר. האב מתואר ככריזמטי,אינטיליגנט ובוגדני.
חבל שהסופרת לא הלכה בדרכי מרינה נעמת- המחברת של הספר המצוין: "האסירה מטהראן".
לא ניתן להזדהות עם אף אחת מהדמויות. זה פשוט ספר מפוספס.
העניין היחידי שיש בספר הוא הצילומים ששולבו בו של בני המשפחה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
