ביקורות ספרים על הספר ספר הפרידות הגדול - ספריה לעם #604

ספר מצוין כתוב נהדר. מספר על משפחה היושבת שבעה על מות אחיו של הסב עירא, הנ"ל היה ערירי ובן משפחתו היחיד היה היה דוד, אחיו. במשך שבעת הימים עולה סיפור השרדות של בני המשפחה בשואת יהודי הולנד. בעיקבות מציאת סיפרון אותו כתב עירא (הנפטר) ומעולם לא פורסם, עולים סיפורים חבויים ונגלים סודות על חיי בני המשפחה שמעולם לא סופרו. מצוקות בני המשפחה ששרדו את השואה ואיבדו את רוב משפחת משפיעים על חיי הילדים והנכדים. מי שמכיר את הולנד וההולנדים ימצא הרבה ענין בספר. החיבור והניגוד בין האופי ההולנדי והישראלי בא לידי ביטוי בסיפור זה. ... המשך לקרוא

אסתר

מותו של זקן ערירי מכנס לשבעה כמה בני משפחה. כל יום מסופר על בן משפחה אחר.. לא יודעת, ממש חיכיתי לקרוא והתאכזבתי. כתוב יפה, מסקרן לעיתים, ובכל זאת לא הצליח לגעת בי.. לא חובה בכלל.... המשך לקרוא

רותם

לקחתי את הספר לידי ב"ספריית רכבת", אינני יודע למה. איני מכיר את הסופרת, לא שמעתי על הספר. מן העמוד הראשון נסחפתי בקריאתו. אני מצטרף לכל דברי השבח של קודמי. סיפורה של משפחה היושבת "שבעה", המשתרע מימי השואה בהולנד ועד ימינו אלה. כל יום מימי ה"שבעה" עומד במוקד הסיפור בן משפחה אחר, וסיפורו משתלב עם סיפורם של האחרים. ספר יפה, אנושי, מעניין ומושך. מומלץ בחום רב.... המשך לקרוא

יוסי נינוה

אהבתי מאוד.... המשך לקרוא

רוני pery

ספר מצוין, נהניתי ממנו מאוד. שם הספר קצת מרתיע, גם הכריכה לא מזמינה, הגיע אליי במקרה- לא יכולתי להפרד ממנו והדמויות שלו הלכו איתי עוד ימים אחרי כן, וזה בעצם המדד שלי לספר טוב- כי כשאתה שוכח את הספר שניה אחרי שסיימת אותו- והוא לא משאיר אחריו שום רושם, שום תובנות, שום הרהורים- אז מה הטעם? כתיבה מצוינת, דמויות הגיוניות ואנושיות. מומלץ!... המשך לקרוא

Pnina70

לעתים קרובות אני מתחיל לקרוא ספר כך סתם. ספר שאין לי מושג עליו ואז לאחר שאני קורא עמוד אחד או שניים אני מחליט אם להמשיך לקרוא או לא... כך קרה לי גם עם סיפרה של שושי בריינר "ספר הפרידות הגדול". מהעמוד הראשון אהבתי את מה שקראתי. הספר מעביר לנו את סיפורה של משפחה ישראלית ממוצא הולנדי בזמן מאוד מיוחד של "השבעה", של אחת מהדמויות הדומיננטיות שבה. הדמויות המתוארות בספר הן "עגולות" (כניגוד ל"שטוחות") בעלות עומק ורב-ממדיות. והחשוב מכל, אני מאמין למה שהספר מספר לי עליהן. לא מדובר כאן בדרמה "גדולה מהחיים" אבל חיי בני המשפחה ואחרים המתוארים כאן הם מסקרנים ביותר ביחסי... המשך לקרוא

סדן

ספר מעולה. תענוג לקרוא ולהכיר את הדמויות שנבנו בכ"כ הרבה כשרון ואנושיות. במיוחד, יש כאן סיפור עלילה מרתק, שמתרחש בימים אלו בישראל וגם מחזיר אותנו לשנות מלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי הולנד כפי שחווה אותה הדור המבוגר של המשפחה (כן, דווקא הולנד מכל המדינות...) מומלץ בחום ובאהבה. ... המשך לקרוא

עדי

האמת שלא ציפיתי מהספר הזה להרבה והופתעתי לטובה. זה היה אמור להיות "ספר rebound" - סתם ספר זורם, בין שני ספרים טובים. אבל... לא הצלחתי לסגור את הספר (הוא לא מותח, פשוט מאוד מסקרן וכתוב בצורה זורמת). כל פרק הוא כמו "יום בחיי" של אחד מקרובי המשפחה, כשכל אחד נותן עוד קצת מידע על הנפטר ומספר על הקשיים שלו. ממש נהנתי מהספר הזה (זה לא באמת ספר קליל כמו שציפיתי) ואני ממליצה בחום (מבחינתי הוא מקבל 4.5 כוכבים).... המשך לקרוא

פריצי אגסים

מוות של זקן ערירי, מביא את הקורא אל מפתן דלתו בתחילת השבעה, המשפחה שלו, החל מאחיו ועד נכדי אחיו, דור שלישי לניצול שואה. העלילה נעה בין ימי השבעה, תוך תנועה בין עבר הווה ועתיד לא ידוע. בסלחנות אופיינית לשבעה וברגישות רבה ואנושית נרקמת עלילה של כל בני המשפחה וסיפוריהם נעים במקביל, אך נפגשים בנקודת אחיזה אחת ומובהקת המקשרת בינהם באותה נקודת זמן שהיא מנהג השבעה.... המשך לקרוא

scoe

הספר הזה מתחיל במוות של קשיש ערירי ומתפרס על פני שבעת הימים שהמשפחה שלו (או יותר מדויק: המשפחה של אחיו) יושבת שבעה. כל יום מתואר מנקודת המבט של דמות אחרת. שושי בריינר הפליאה לתת קול שונה וייחודי לכל דמות. היא הולכת רחוק מדי עם האיפיון של הדמויות, זה ניכר למשל בנערה המתבגרת מכוסת הפירסינגים וחובבת מסיבות הטבע והאקסטות, אבל לפעמים מרענן כמה שהיא מעיזה ללכת רחוק (תיאורים של יחסי מין מזדמנים של הנערה, ואני שואלת את עצמי בפליאה והערכה: באמת כותבת את זה אותה הסופרת שבתחילת הספר תיארה בצורה משכנעת לגמרי איך זה מרגיש להיות בת 75 עם פדים לספיגת שתן?). העלילה סו... המשך לקרוא

תמר

הספר המספר על חיי המשפחה והחברה והחינוך בארץ ב2009 בצורה ראליסטית היא קשה ועצובה מאוד אם הייתי לא חי בארץ ולא הייתי מכיר את החיים בארץ לא הייתי מאמין שככה יכולים אנשים לחיות ללא אהבה חיבה ואושר חברה חומרנית וכוחנית אכזרית ונקמנית ללא ערכי חינוך ומשפחה שמחפשת את עצמה ולא מוצאת וניראה שגם לא מחפשת פתרון למצבה העגום והמסכן הספר מסתיים ללא תיקווה למעשה ללא תיקווה רבה לחיים נורמליים בארץ הקשה הזו קראתי את הספר אלגנטיות של קיפוד שדן באותם נושאים אבל איזה הבדל הן בשפה בתאורים וכמו כן בתיקווה שיש תיקווה כי יש בשביל מה הסופרת מעבירה את המסר שאנו ... המשך לקרוא

אריה